מאגר סיפורי מורשת

שמי עמרם מור יוסף נולדתי במרוקו בשנת 1944, עליתי לישראל בגיל 10, בשנת 1955.

מזכרונות ילדותי במרוקו, אני זוכר מגיל שבע, שהיינו יושבים ושומעים את החדשות של "ישראל". היינו שומעים על הסיכסוכים בין הערבים ליהודים ועל המלחמות הרבות. בעקבות זאת ערביי מרוקו התחילו לשנוא אותנו, לפני כן היחסים ביננו לבין ערביי מרוקו היו טובים. נציגי הסוכנות הגיעו ועזרו לנו בהרשמה לעלייה לארץ ישראל, הייתה עלייה גדולה מפחד ההתנכלויות של הערבים שם.

כשעלינו ממרוקו הביאו אותנו למושב רביה ליד בית שאן. כשהיינו במושב עבדנו את האדמה לפרנסתנו, עבדנו בחקלאות. היינו קוטפים: בוטנים, סלק וסוכר. העבודה הייתה מאוד קשה. באזור בו גרנו היו כל הזמן מלחמות והעבירו אותנו לשלומי. בשנת 1957 השנה בה הגענו לשלומי, רשמו אותי ללמוד בבית ספר דתי ולמדתי בו עד כתה ו'. לאחר מכן עבדתי בקטיף תפוזים.

כשבגרתי והגעתי לגיל חופה, הכרתי את אשתי בקטיף מטעי הבננות. קבענו פגישה, התחלנו לדבר, למדנו להכיר אחד את השנייה. אחרי שנה קבענו תאריך לחתונה. ב"ה אנחנו נשואים עד היום הזה וב"ה עד מאה ועשרים.

סבא עמרם

תרופה של סבא

המושג הידוע הוא: "תרופות סבתא" הינן פתרון עתיק יומין וידוע של טיפול במחלות נפוצות. באמצעות מרכיבים שונים שניתן למצוא בבית או שזמינים לשימוש וניתן למצוא אותם בקלות. מרכיבים אלו יכולים להיות: תבלינים, פירות, ירקות, עשבי תיבול ועוד…. ואני רוצה לספר על תרופה של סבא…

התרופה עליה אני רוצה להמליץ מיועדת לכאבי בטן, כוללת זעתר, כמון ושיבה. מרתיחים מים עם שלושת התבלינים האלה ושותים, חשוב ללא תוספת סוכר. הרבה פעמים כשאני אוכל מאכלים עם הרבה שומן, הדבר גורם לי לכאבי בטן ותה מיוחד זה מאוד עוזר לי.

גלגולו של חפץ – מהרז מכתש ועלי

המהרז נוצר במרוקו בשנת 1912, הוא עשוי מנחושת. בחפץ זה היו טוחנים את גרגירי הקפה וההל, טוחנים בו כורכום ובכלל הוא מיוחד מאוד לטחינת תבלינים. השימוש בו פשוט מרימים את ידית ה"עלי", מכניסים פנימה את גרגירי התבלין ומכים בעלי. הכלי מאוד נוח לשימוש.

הזוית האישית

מנהלת בית הספר אילה חדד: למידה הדדית וחוויות משותפות תורמים להבנה הדדית ויוצרים מערכת שורשית וערכית בחברה. זו הייתה הזדמנות לאחד את כוחות המדיה והמחשה עם הזיכרונות. אחד מיעדי חמ"ד הינו "חמד וקהילה" ולכן תכנית זו השתלבה באופן טבעי כחלק מהפעילות הבית ספרית. תודה לכל הסבים והסבתות שהסכימו לקחת חלק בתכנית ולכל התלמידים המקסימים שהרוויחו זמן איכות עם סבא או סבתא.

תודה מיוחדת למורה שרית סיידה שהובילה את התכנית באופן מקצועי והשקיעה שעות רבות להצלחתה.

 ספר תיעוד סיפורי משתתפי התכנית – תשע"ד

שרית סיידה, מורה מובילת תכנית: זכיתי להכיר סבים וסבתות מדהימים שפקדו את בית הספר מידי שבוע ללא קשר למזג האוויר, חמושים בסיפורים ובחפצים בעלי ערך היסטורי ומשפחתי. זכיתי להיות חלק מתצריף המיוחד שהרכבנו מפיסות מידע וסיפורים של החברה הישראלית בזעיר אנפין.