מאגר סיפורי מורשת

לסבא שלי קוראים גד, מקור השם לקוח מהתנ"ך, והכינוי שלו הוא גדי.

שם המשפחה שלו שונה מהשם מרקוביץ לשם העברי "מרחב" בעקבות השתתפותו של סבי בצעדה בהולנד בזמן שירותו הצבאי(סבא גדי היה מדריך ספורט בצבא). אביו והוא אהבו את שם המשפחה החדש  ולכן הם החליטו להישאר עם השם משפחה הזה, וגם אחיו ומשפחתו נשארו עם שם המשפחה – מרחב.

סבא נולד בישראל בעיר תל אביב בתאריך 15.9.42. הוא הבכור במשפחה ויש לו עוד שני אחים- אח ואחות ששמם: אלדד ורותי.

סבא היה מאוד קרוב לאחיו אלדד בילדותו והם היו "שובבים" גדולים ועשו הרבה צרות לאמם, ואף היו די "מציקים" לאחותם הצעירה…

בגיל מאוד צעיר סבא עזב את הבית כדי ללמוד בפנימיית "עיינות" כך שלא היה לו הרבה זמן בבית, אך במשך השנים הקשר עם אחיו היה קשר קרוב מאוד וכך עד היום.

סבא גדל בירושלים בבית ערבי בעל שתי קומות. בבית חיו 5 נפשות. במרחב הציבורי של סבא שלי הייתה חצר גדולה מוקפת גדר וצמוד לבית היה גן ילדים.

לפני מלחמת ששת הימים כשסבא גדי היה ילד, דודו בשם פרדי שהיה קצין בכיר במשטרה לקח אותו לכותל(כשהוא עדיין לא היה בידינו) הכותל היה נראה אחרת לגמרי…. והקיר היה נראה בעיני סבי ממש ענק משום שהוא היה ילד צעיר וקטן- דבר שהשאיר חותם גדול אצל סבי.

התחביבים של סבי היו משחקי ילדים כמו גולות וקלאס. כמו כן, סבי אהב לטייל בשדות ירושלים.

אמו וסבתו של סבא גדי היו בשלניות מצוינות- בישלו בעיקר אוכל רומני מאוד טעים – כגון: ממליגה וסרמלה(עלי גפן ממולאים)

אמא שלי מספרת על סבתה (אמא של סבא גדי) שהיתה בשלנית הכי טובה שיש במיוחד השניצלים עם המתכון הסודי שלה ( שהלך איתה לקבר) ועד היום לא הצליחו לשחזר את המתכון.

סבי למד בבית ספר "עתיד" ברמת גן ולאחר שעברו מירושלים למד בבית הספר החקלאי "עיינות".

סבא מספר על המסיבות עם החברה מבית הספר החקלאי. סבי זוכר את התקופה הזו כתקופה הכי יפה בחייו.

שירות צבאי

סבא שירת בנחל בבסיס "שבטה" בנגב בתור מדריך ספורט.

סבי לחם במלחמת ששת הימים, ולאחר כמה שנים השתתף במלחמת יום הכיפורים- נעדר מהבית במשך 9 חודשים, דבר שהיה קשה מאוד לכל המשפחה.בבגרותו עבד סבא ב"כור האטומי" בדימונה, שם רכש את המקצוע טכנאי ייצור, לאחר הכשרה בקורס שעבר.

הוא עסק במקצוע זה במשך 7 שנים, הוא למד להיות טכנאי ייצור כי זה מה שחיפשו באותה תקופה לאחר מכן פתח עסק עצמאי- עם אח של סבתא שלי.

המשפחה

סבא הכיר את סבתא במסיבה אחרי צבא והתחתן איתה בשנת 1966 כשהיה בן 24. סבי היה בן 25 וסבתי בת 21 כשנולדה דודתי לילך, אחריה נולדה דודתי איריס ואחרונה חביבה נולדה אמי הדס.

כיום, הבנות של סבא גדולות ויש להן ילדים. לסבי יש 9 נכדים שהוא מאוד מאוד אוהב אותם וקשור אליהם. לצערו לפני 3.5 נפרדנו מזוהר אחותי הבכורה, נכדתו ה- 7 במספר, דבר שהיה מאוד קשה לכולנו…

סבא נפגש הרבה מאוד עם הנכדים אפילו שמרביתם כבר ממש גדולים…

וכולנו מאוד מאוד אוהבים את סבא גדי שלנו שמכין לנו את הסלטים הכי טעימים שיש ותמיד זמין להקשיב לסיפורים שלנו.

התחביבים של סבא

סבא אוהב לטוס לחו"ל על מנת לטייל. סבי וסבתי טסים אחת לשנה לטיול ברחבי אירופה, ארה"ב, סין ותאילנד, במשך כמה שנים הם היו נוסעים כל שנה לבקר בארה"ב את דודתי ומשפחתה שגרו בפילדלפיה.

אהבה נוספת שלו היא ספורט ספורט ושוב ספורט! הוא השתתף במרתון חמש עשרה פעמים. הפעם האחרונה הייתה בגיל 70!!! מרתון טבריה המאתגר. הוא שם לעצמו את המרתון הזה כאתגר ועמד בו כמו גדול.

כיום סבא מדריך ספורט- בעיקר עם התמחות לגיל השלישי, ומדריך בקבוצות הליכה.

סבא גם אוהב ללמוד הרבה דברים ולהקשיב להרצאות בעיקר בתחום הספורט.

היום ילדיו חיים בארץ, בראשון לציון, ברעננה וברמות השבים.

סבי מלמד אותי שללמוד דבר מאוד חשוב להתפתחות האישית של האדם והכי חשוב ללמוד דברים שאוהבים.

הזוית האישית

אייל: התרגשות מעצם המפגש בבית הספר למרות שנפגשים לעיתים קרובות,אני מאחל לסבא את כל הטוב שבעולם ובמיוחד בריאות.

גדי: תמיד כיף להפגש עם הנכדים ולספר להם את סיפור החיים ומאחל לאייל שיגשים את כל חלומותיו.