מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבא ויקטור מטבריה

סבא ואני בבית ספר
התמונה צולמה במפעלי וולקן יציקה בחיפה
סבי נלחם במלחמת יום הכיפורים

המלחמות שבהן השתתף סבי ויקטור – סבי נלחם במלחמת יום כיפור.

סבא ויקטור מספר:

"המלחמה שעברתי בתור ילד הייתה מלחמת השחרור בשנת 1948 הייתי אז בן שלוש, ומלחמת קדש בשנת 1956, במלחמת ששת הימים הייתי אחרי השירות הצבאי, גרתי באילת והשתתפתי במלחמה לא כלוחם. במלחמת יום הכיפורים השתתפתי במלחמה קו שני במלחמת לבנון השנייה.

קוראים לי ויקטור על שם הניצחון של בנות הברית במלחמת העולם השנייה על גרמניה הנאצית. שם החיבה שלי הוא ויקי.  שם משפחה אלחדיף – זהו שם מקורי ממגורשי ספרד. נולדתי בישראל בעיר טבריה. תאריך הלידה שלי הוא 26.8.1945, הייתי ילד שלישי מתוך חמישה ילדים במשפחתי: אחותי הבכורה אסתר, אחי השני שלמה, אני השלישי ויקטור, האח הרביעי ניסים והאח החמישי רחמים.

גדלתי בחיפה, בילדותי אהבתי לטפס על העצים בכרמל ואהבתי מאוד את טיולי הטבע בהרים ובנחלים. מזיכרונות ילדותי, אני זוכר, שהיינו הולכים לבית כנסת שבשכונה והיה בשכונה גם סניף של קופת חולים. בילדותנו הרבנו לשחק בשכונה בחוץ, המשחקים בהם שיחקנו בילדותנו היו: תופסת, גולות, מחנים, שבע אבנים, הבנות שיחקו בחבל וקלאס. השירים שאני זוכר מהילדות שלי הם שירי ארץ ישראל. התחביבים שלי הם: שחיה, הליכה ספורט.

המאכלים שאהבתי מבית הורי הם: קובה וחמין, מאכלים שקיימים גם היום הם אהובים. בימי שישי היינו אוכלים שעועית, אורז וחמוד (תפו"א חמוץ) ובשבת סלטים, קובה וחמין. מאכלים מיוחדים אכלנו בחגים בארוחות חגיגיות עם כל המשפחה.

בילדותי הייתי בגן יודפת ולמדתי מכיתה א' בבית ספר "כרמלי" ומכיתה ו'-ח' בבית ספר קישון. כמו כל הילדים למדנו בבית הספר. בהיותי נער חשבתי שמסגרות זה מקצוע מעניין מאוד ולכן בחרתי ללמוד במסלול זה. אחר כך למדתי שנה אחת בבית ספר מקצועי "אינטרנשיונל". מקום העבודה הראשון שלי הוא: חברת "וולקן יציקה" שם יוצקים אמבטיות ורימוני יד.

התמונה צולמה במפעלי וולקן יציקה בחיפה

תמונה 1

האירוע הכי העצוב שזכור לי היה שאחי ניסים נפטר בהיותו נער. האירוע הכי משמח שהתגייסתי לצבא.

הכרתי את אשתי באזור המגורים שלי, הצעתי לה ללוות אותה לפגישה, ואז נפרדנו לדרכינו. גם למחרת ליוותי אותה שוב, אבל הפגישה התבטלה בגלל הגשם, אז המשכנו למועדון ריקודים, מאז ועד אותו היום אנחנו יחד. התחתנו בשנת 1970 הייתי בן 25 וסבתא הייתה בת 22. החתונה הייתה בבית כנסת של עולי סוריה ולבנון. כשבני הבכור נולד (יוסי) הייתי בן 29, וסבתא הייתה בת 26. יש לי שלושה ילדים: בן אחד ושתי בנות. בני הבכור – יוסי, הבת השנייה – מרי והצעירה – חני. יש לי ארבעה נכדים – שלוש בנות ובן. הנכדה הבכורה שמה נועה, הנכד השני – עומר, הנכדה השלישית – מיקה והנכדה הצעירה – סהר. אנחנו מתראים בכל יום שישי ובחגים.

במהלך השנים, טיילתי בהרבה מדינות: בארה"ב, רוסיה, מרוקו, סין, איטליה, ברצלונה, פולין ועוד…. הביקורים היו מהנים.

הזוית האישית

נועה: למדתי דברים חדשים על סבא שלא ידעתי, כמו למשל, שסבי נולד בארץ. אהבתי מאוד את ההזדמנות להיפגש עם סבא ואת כל הפעילויות שהיו. הקשר שלי ושל סבא התחזק בעקבות  המפגשים.

סבא ויקטור: למדתי מידע חדש במפגשים, שמחתי שנכדתי רוצה ללמוד על המורשת המשפחתית. אהבתי להיפגש עם נכדתי הקשר שלי ושל נכדתי התחזק מאוד.

אני ונועה בתכנית הקשר הרב דורי

תמונה 2

מילון

ניפגש בשמחות
באירועים שמחים

וולקן
ווּלקָן הוא בית חרושת שהוקם בשנת 1934 באזור התעשייה של מפרץ חיפה, סמוך ל"צומת וולקן" שנקרא על שמו.

ציטוטים

”בהיותי נער חשבתי שמסגרות זה מקצוע מעניין“

הקשר הרב דורי