מאגר סיפורי מורשת

שמי אדוארדו טבוח, נולדתי בשנת 1947, בעיר נקוצ'אה שבארגנטינה, להוריי מריו ומרים. יש לי שני אחים ששמם, ארנסטו וויקטור.

כשהייתי ילד למדתי בבית ספר ששמו "דומינגו פאוסטיניו סרמיינטו". בבית הספר אהבתי ללמוד מתמטיקה, והייתי ממש טוב בתחום. בבית הספר היו לי חברים מאוד טובים ששמם היה: שיי, אלברטו, לאופולדו, וריקרדו. אהבתי לרכוב על אופניים ולעשות תחרויות עם חברי.

בסיום בית הספר היסודי עברתי ללמוד בחטיבה הייתי תלמיד טוב, והצטיינתי בכל המקצועות. מכיוון שהייתי תלמיד מצטיין, פניתי ללימודים גבוהים באוניברסיטה. האוניברסיטה היתה בבואנוס איירס , וזה חייב אותי לעבור מנקצ'ואה לבואנוס איירס.  למדתי באוניברסיטה כימיה, היתה שם מעבדה כימית שיכולנו להתנסות בה וליישם הלכה למעשה, את הידע שרכשנו בתחום.

אוניברסיטת בואנוס איירס, היא אוניברסיטה ציבורית בבואנוס איירס והגדולה ביותר בארגנטינה. לומדים בה למעלה מ-300,000 תלמידים והיא האוניברסיטה הגדולה ביותר באמריקה הלטינית. יש בה 13 פקולטות, 6 בתי חולים, 10 מוזיאונים. היא נחשבת לאוניברסיטה המובילה בארגנטינה, והיא מדורגת בין 200 האוניברסיטאות הגדולות בעולם. האוניברסיטה נוסדה בשנת 1821 על ידי הנהלת מחוז בואנוס איירס. ביולי 1966 פרץ באוניברסיטה מרד כנגד המשטר הצבאי בראשותו של חואן קרלוס אונגאנייה, שחודש קודם לכן החליט להכניס שוטרים לקמפוסים, ובכך לבטל את העצמאות הלימודית שהונהגה באוניברסיטאות במדינה. מאות סטודנטים, בוגרי האוניברסיטה ומרצים הפגינו נגד הממשלה והשביתו את פעילות האוניברסיטה. (ויקיפדיה)

בארגנטינה היתה חובה להתגייס  לצבא בגיל 20,  וכשסיימתי את לימודי באוניברסיטה, התגייסתי לצבא והייתי ביחידת לוחמים. שבצו אותנו לפי ארבעת המספרים האחרונים בתעודת הזהות שלנו. שירתתי שנה אחת, בחלק מהזמן שירתתי בבית חולים. לאחר הצבא יצאתי לעבוד.

בהמשך עלינו לארץ, וכיום אני חי בארץ וגאה במשפחתי ובנכדי.

הזוית האישית

הסיפור נכתב במסגרת התוכנית בבית הספר