מאגר סיפורי מורשת

נס שקרה להורים שלי יוסף ושרה מינה גולקין ז"ל במלחמת ששת הימים: מספר ימים לפני המלחמה הגיעו לבית של הורי בשכונת קרית יובל בירושלים אנשי הג"א (הגנה אזרחית). הורי גרו בבית עם גינה. אנשי הג"א אמרו לאבי שהוא צריך לחפור 2 שוחות בגינה וברגע שישמעו אזעקה עולה ויורדת הם חייבים לצאת מיד לגינה ולשכב בתוך השוחות. אבי כל יום חפר והיה משאיר את המעדר בתוך השוחה. ביום פרוץ המלחמה בתאריך 5.6.1967 אמי הייתה בבית חולים הדסה לבדיקות וטיפולים בגלל מחלת סרטן. אבי היה בעבודה. ביום זה התחילו צופרים ואזעקות עולות ויורדות, וכמובן שהורי לא היו בבית. ביום זה הירדנים ירו פגזים לעבר ירושלים מכיוון נבי סמואל. פגז אחד נפל בדיוק לתוך השוחה שאבי חפר. המעדר התרסק והרבה רסיסים פגעו בבית. זגוגיות התנפצו, הקיר המערבי חורר מרסיסים. הרסיסים פגעו ברהיטים ובעיקר במקרר שספג את מרב הרסיסים. כך הורי ניצלו בנס גדול ממוות בטוח.

הוריו של סבא יעקב

במלחמת ששת הימים השתתפתי בחזית הדרומית. בתום המלחמה ישבנו בעיר קנטרה שעל גדות תעלת סואץ. בין התאריכים 1.7.1967 ו- 3.7.1967 הייתה תקרית עם הצבא המצרי בפורד פואד, ראס אל עיש בק"מ ה-15.  היו אלו 3 ימים של לחימה. ביום השלישי אני נפצעתי קשה מאוד מפגז של תול"ר (תותח ללא רתע) שפגע בזח"ל שלי. נפגעתי מרסיסים ברגל, ביד ובעין. פוניתי במסוק לבית חולים סורוקה. הייתי מאושפז בסורוקה כחודשיים ומשם העבירו אותי להדסה עין כרם ושם עברתי ניתוחים ברגל, ביד ובעין. נשארתי נכה צה"ל, בנס ניצלתי ממוות.

סבא יעקב מאושפז בבית החולים לאחר פציעתו

איזור הלחימה

הזוית האישית

יעקב גולדין השתתף בתכנית הקשר הרב דורי ותועד על ידי נכדו שיויצקי, מבית הספר אבני החושן במודיעין-מכבים-רעות.