מאגר סיפורי מורשת

שמי יהושע כה. נולדתי במרכז הארץ, בעיר כפר סבא, בשנת 1949.

תקופת קום המדינה

בעקבות החלטת האו"ם בדבר חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות – יהודית וערבית – פרצו מהומות בכל הארץ, שהפכו במהרה למלחמת העצמאות. ב-14 במאי 1948 (ה' באייר התש"ח) (יום לפני סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל) קרא דוד בן-גוריון בטקס הכרזת העצמאות את מגילת העצמאות והכריז על הקמתה של מדינת ישראל. אז החל החלק השני של מלחמת העצמאות: צבאות מצרים, סוריה, ירדן ועיראק הצטרפו ללחימה. הסורים, הלבנונים והעיראקים פלשו מצפון, הסורים נבלמו בדגניה, העיראקים לא הצליחו במאמציהם לחצות את נהר הירדן ונבלמו על הגבול, הלבנונים נבלמו גם הם על הגבול. ממזרח פלש הלגיון הירדני, הוא כבש את ירושלים המזרחית וניתק את העיר המערבית – ירושלים הייתה נצורה. יחידות ההגנה הצליחו לבלום את המצרים באזור איסדוד ויחידות האצ"ל בלמו את המצרים באזור רמת רחל. בתחילת יוני הכריז האו"ם על הפסקת אש למשך חודש ימים, בזמן הפסקת האש הקימה המדינה את צבא הגנה לישראל. לאחר הפסקת האש הייתה ידו של צה"ל על העליונה והוא לקח יוזמה התקפית ולאחר חודשים ארוכים של לחימה הוכרזה ב-1949 הפסקת האש. במסגרת הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות נקבעו קווי שביתת נשק, הקו הירוק, שהפכו להיות למעשה גבולות זמניים של המדינה.

אני רוצה לספר סיפור שסבא שלי סיפר לי על סבא רבא שלי, שהיה ברוסיה הקומוניסטית. לסבא שלי קראו ר' יהושע מהוראדנא זצ"ל.

הרב יהושע צימבליסט (או "רבי יהושע גרודנר"; וכן: "רבי יהושע מהורודנא", לא ידוע מתי נולד, מת בשנת 1947) היה רב וראש ישיבה במינסק. לאחר עלותו ארצה היה נשיא כבוד של "התאחדות הרבנים פליטי רוסיא" בירושלים.

כאשר התחילו הצרות עם הקומוניסטים, אשר לא נתנו לעסוק בתורה, הוא המשיך במסירות נפש להחזיק את הישיבה שלו ולתמוך בתלמודי תורה לילדים שלמדו כמובן בסתר.

פעילות השלטונות כנגד הדת היהודית

כחלק מהאידאולוגיה של הפרדת דת ומדינה בה נקטו הקומוניסטים, עוד לפני התבססותה של ברית המועצות כיישות מדינית ולאחר מהפכת אוקטובר ב-1917, נקטו הרשויות במדיניות אנטי-יהודית במובן הדתי של המילה יהדות, וזאת אף על פי שלנין עצמו הביע התנגדות לאנטישמיות. ב-1919 כחלק ממדיניות כוללת נגד ארגוני דת ביטלו הרשויות את ארגונן של מועצות הקהילות היהודיות, שהיו אחראיות על תחזוקת בתי כנסת. מחלקה יהודית מיוחדת הוקמה במפלגה השלטת, שתפקידה היה טיפול והפקת תעמולה נגד היהדות כדת, ונגד הרבנים ואנשי הדת. כ-5,000 בתי כנסת היו קיימים טרם המהפכה הבולשוויקית בשטח שתפסה ברית המועצות, וכמעט כולם נסגרו לאחר תקופת הטיהורים הגדולים של סטלין.  במהלך התקופה פעלו בתי כנסת ספורים שהיו בפיקוח ומעקב מצד השלטונות ונעשו ניסיונות, לרוב במחתרת, לשמר הווי דתי יהודי.

החפץ חיים זצ"ל אהב מאוד את סבא רבה שלי והם היו נפגשים הרבה כאשר החפץ חיים היה מגיע למינסק. הם היו מתוועדים בענייני הקודש.

החפץ חיים (מויקיפדיה)

רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (1839 – 1933) מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה. מחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים. מכונה "החפץ חיים" על שם ספרו.

החפץ חיים זצ"ל תמיד חיזק את סבא רבה שלי להמשיך ולמסור נפש על לימוד התורה, והיה מספר לתלמידיו בשבחו של ר' יהושע מהורדנא זצ"ל. הסיפור שסבא שלי סיפר לי איך הצליח הסבא ללמד את התלמידים בישיבה בלי שיתפסו אותם.

ר' יהושע היה יושב בכניסה לישיבה, לומד את הגמרא ומסביר אותה בניגון מסוים. הוא עשה זאת כיוון שאסור ללמד אדם תורה, מותר רק ללמוד אותה בעצמך.

כשר' יהושע היה רואה שוטרים מגיעים לאזור על מנת לבדוק אם אין פה לימוד תורה, מיד היה משנה את הניגון של הלימוד והתלמידים היו מבינים שהם צריכים לברוח מהחלונות כי המשטרה הגיעה. וכך הצליח להמשיך ולהחזיק את הלימוד בישיבה בתקופה רשה קשה זו.

הזוית האישית

יהושע כהן מספר את סיפורו לאהרון סלומון, בתכנית הקשר הרב דורי