מאגר סיפורי מורשת

שמי נאוה ספנוב. מקור שמי: אביה של סבתי היה מתפלל בבית הכנסת פעמיים ביום. בבית הכנסת היה גבאי והוא (הגבאי) ביקש שיקראו לסבתי נאוה. מקור השם "נאוה" הוא משיר השירים ופירושו: אהבה בכלל ולארץ ישראל בפרט.

למדתי בבית ספר יסודי בכפר סירקין עד כיתה ח' ומכיתה ט' למדתי בתיכון קולאז' ברמת גן. לאורך כל שנות לימודי המקצוע האהוב עלי היה חינוך גופני. בזמן ההפסקות אני וחברי נהגנו לשחק בקפיצה בחבל, שבע אבנים וקלאס.

*הערה של הנכד המתעד: הופתעתי לשמוע שסבתי לא שמרה על קשרים עם חבריה ללימודים.

המודל לחיקוי שלי הייתה אמי חיה. סבתא רבתא שלי, אמה של סבתא, הייתה אישה חכמה שמעניקה הרבה אהבה, קשובה ומקבלת, מארחת רבים בביתה, מלאת אור.

גרתי במושב, ולכן נהגתי לעזור במשק להוריי לאחר הלימודים. עזרתי להוריי בלול ובפרדס. היה לי מעט מאוד זמן פנוי, אבל כשהיה לי זמן פנוי, נהגתי לשחק משחקי ריצה, קפיצה לרוחק וקפיצה לגובה, כיוון שהייתי ספורטאית (גם זכיתי במספר מדליות בצעירותי).

אני  ומשפחתי נהגנו ללכת פעם בחודשיים (לפעמים פעם בחודש) לסרט, ולא נהגנו ללכת לתיאטרון או לקונצרט. כאשר אני מסתכלת אחורה בזמן, אני נזכרת בערגה לנסיעות צפונה – לקיבוץ לוחמי הגטאות, עת התארחתי אצל דודה דניאל בקיבוץ. עד היום כאשר אני אוכלת בננות אני נזכרת ברגעים בו קטפתי בננות במטעי הקיבוץ.

חפץ שמזכיר את הילדות

לכל אדם יש חפצים שנושאים איתם את זיכרון העבר- עבורי– הילדות משתקפת בקערת קריסטל: בבית הוריי בו נולדתי וגדלתי היה ארון מלא קריסטלים מאירופה. למעשה בכל שנות הנישואין של הוריי (משנת 1949) הם גרו באותו בית במושב סרקין…

התחתנתי עם בעלי דרור כשהייתי צעירה יחסית, רק בת 19 (זו הסיבה שלא שירתי בצבא). נולדו לנו שלוש בנות: שירי הבכורה (אימא של לפיד) ושתי בנות נוספות: אליה (נולדה בשם מאיה) וסיון.

אך שושלת הבנות נפסקה כשאני (לפיד) נולדתי – הנכד הזכר הראשון! אחרי שני דורות של שלישית בנות…

סבי וסבתי נשואים עד היום באושר ובזוגיות טובה. הנה הם מצולמים איתי בחגיגות בר המצווה שלי בינואר האחרון.

לפיד עם סבא טסבתא בבר המצווה

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי. התכנית נערכה בחט"ב שרת כפר סבא, התש"ף, בהנחיית המורה המובילה קלה בילדשטיין.