משפחות בוני הארץ פרידמן, חשין, קמיניץ, טפרברג
משפחת פרידמן
כרמלה מאיר, המכונה בפי נכדיה "סבתא מלי" , נולדה בארץ בשנת 1947 בת למשה ולמנוחה פרידמן. סבתא מלי היא דור שביעי בארץ , נצר לארבע משפחות מבוני הארץ.
סבא אלעזר מרדכי מייסד ייקבי פרידמן בפ"ת
סבא משה, אביה של סבתא מלי, שמשה נכדו נקרא על שמו, הוא בן למשפחת פרידמן מהמשפחות הוותיקות בפ"ת. משפחתו ייסדה את היקב הראשון בפ"ת שנקרא:" יקביי פרידמן" .
סבא משה שכונה בפי נכדיו "סבא סוכר", מכיוון שהיה נוהג לקרוא לנכדים סוכר שלי. סבא משה היה אהוב מאוד על נכדיו והיה נוהג לספר להם סיפורים ומעשיות. וגם לכתוב סיפורים. סבא משה היה מנגן בפסנתר , ושלט בכמה שפות.
היקב היה מהחשובים בישראל וזכה בפרסים רבים ובהכרה בין לאומית. המשפחה הקפידה על עבודה עברית בכרמיה והעסיקה רבים מהעלייה השנייה וביניהם דוד בן-גוריון. ביקרו ביקב, בין היתר, הרב קוק והברון רוטשילד. בשנות מלחמת העולם הראשונה והשנייה סיפק היקב משקאות ויינות לבעלות הברית. היקב היה מוקף חומה שהגנה על התושבים מפני התקפות הערבים. במאורעות תרפ"א – 1921 שימש המבנה המבוצר כמקלט לרבים מבני המושבה.
היקב היה מפורסם מאוד בעיר בזכות היינות, הקוניאק והליקרים הטובים שלו. מכל בתי הספר והגנים בעיר, היו באים לביקור ביקב כדי ללמוד כיצד עושים יין.
סבא אלעזר מרדכי, מייסד ייקבי פרידמן בפ"ת, אביו של סבא משה, היה סוחר מפורסם והיה חסיד חסידות קרלין, היה ידוע בזכות הנדבנות והצדקה שהיה נותן .
סבתא ציפורה לבית קמיניץ התחתנה עם סבא אלעזר. הייתה ידועה כבשלנית מעולה והייתה בנוסף פסנתרנית מחוננת, סבא משה היה מנגן בפסנתר. סבתא ציפורה הייתה דוברת שפות רבות וביתם היה פתוח לאורחים רבים.
סבתא מלי הייתה מבלה ימים רבים בביתם היפה של סבא אלעזר וסבתא ציפורה. ביתם היה ממוקם במתחם היקב. כיום ישנו רחוב בפ"ת בקניון סירקין שנקרא רחוב אלעזר פרידמן כהוקרה על פעילותו הרבה של הסבא.
סבא משה פרידמן, אבא של בבר המצווה של אריק, אבא של משה
סבתא ציפורה בחתונתה של סבתא מלי
משפחת קמיניץ
סבתא ציפורה, סבתא של סבתא מלי , היא בתו של בצלאל אברהם קמיניץ והתחתנה עם סבא אלעזר מרדכי פרידמן. ראש המשפחה מנחם מנדל קמיניץ עלה לצפת בשנת תקצ"ג – 1833. מנחם מנדל היה אבי המלונאות בארץ ישראל.
כשעלה לארץ הגיע לעיר צפת. זמן מועט אחרי בוא המשפחה לצפת פרצה מגפת דבר ואחד מבניו מת. בשנת 1837 הייתה רעידת אדמה גדולה בצפת ומשפחת קמיניץ נשארה חסרת קורת גג וחסרת כל. המשפחה עברה לגור בירושלים, והיו להם 14 ילדים. שם פתח את "בית הכנסת אורחים" – הכוונה לבית מלון בלשון ימינו. היה זה בית מלון יהודי, הראשון בארץ ומיקומו היה ליד מגדל דוד.
מנחם מנדל ואשתו ציפה, היו ידועים כבעלי צדקה וחסד, ואורחים שהפרוטה לא מצויה בכיסם היו זוכים לאירוח חינם בביתם. מבין 14 בניהם ובנותיהם של ציפה ומנחם מנדל בחר בנם הרביעי אליעזר ליפמאן קמיניץ להמשיך את דרכם.הוא העביר את המלון מהעיר העתיקה לרח' יפו. והפך אותו לבית מלון מפואר. בני משפחת קמיניץ פתחו בתי מלון נוספים ביריחו, בחברון, וביפו.
בצלאל אברהם נולד בירושלים להוריו אליעזר ליפמאן ושרה דינה קמיניץ. נשא לאשה את חנה גרונה. בשנת 1884 לאחר הולדת בנם הבכור חיים ירדו מירושלים ליפו ובצלאל פתח שם סניף למלון קמיניץ. המלון היה מפורסם ומפואר מאוד והתארחו בו אורחים חשובים. כך תרמה המשפחה לפיתוח ענף האירוח בארץ.
חנה גרונה ובצלאל אברהם קמיניץ
אורחים רבים וחשובים הגיעו למלונות קמיניץ כמו הברון רוטשילד, הרב שמואל מוהליבר, השר משה מונטפיורי, וחוזה המדינה ד"ר בנימין זאב הרצל ועוד רבים וטובים.
בצאלאל אברהם נפטר *בדמי ימיו (בן 48) ב-כ"ג אדר תרע"ה – שנת 1915.
משפחת חשין
סבתא מנוחה, אמא של סבתא מלי, היא נצר למשפחת חשין הידועה. סבתא מנוחה נפטרה צעירה מאד בגיל 50. הייתה אשה מיוחדת במינה , מלאת חיים ומרץ. וביתה היה פתוח לכל המשפחה המורחבת וידידים. הייתה מכניסה אורחים. אבות משפחת חשין הגיעו לצפת ביום ח' אלול תקס"ט – 1809 בשיירת תלמידי הגר"א, הם היו מתלמידיו המובהקים של הגר"א.
לאחר התיישבותם בצפת פקד את המקום הרעש הגדול בשנת – תקצ"ז.
המשפחה עברה לגור בירושלים, וגרו בתוך העיר העתיקה. הם היו מהמשפחות הראשונות שחזרו לירושלים והקימו את ההתיישבות האשכנזית הראשונה בירושלים.
משפחת חשין העמידה תלמידי חכמים גדולים, שופטים, דיינים, רבנים ועוד…
סבא יעקב חשין – מנדלסון, בן למשפחת חשין, שהיה אבא של סבתא מנוחה וסבא של סבתא מלי נולד בירושלים. הוא וסבתא שרה גרו רוב חייהם בירושלים, בשנותיהם המאוחרות יותר עברו לפ"ת לגור ליד הילדים. סבא פתח בפ"ת חנות יין, שקיימת עד היום. סבא יעקב היה אהוב מאוד על כל נכדיו וניניו. והיה מספר תמיד סיפורים מאוד מעניינים על חייו ועל משפחתו – משפחת חשין.
סבתא מלי בזרועות אמא מנוחה בגן המייסדים בפתח תקווה
סבא יעקוב עם ניניומשפחת טפרברג
שרה חשין מנדלסון סבתא של סבתא מלי, הייתה בת למשפחת טפרברג.
משפחת טפרברג התחילה בשנת – 1852 לייצר משקאות חריפים. אברהם טפרברג שנולד באודסה נמלט לאוסטריה מאימת הגיוס לצבא הצר. שם , באוסטריה , התוודע בפעם הראשונה לגפנים ולמד את רזי היינות. לימים עלה ר' אברהם לארץ , התיישב בעיר העתיקה בירושלים.
ב – 1870 מצטרף זאב זיידה טפרברג לאביו ר' אברהם טפרברג וביחד מקימים את היקב הראשון בעיר העתיקה בירושלים. היה זה היקב הראשון שהוקם בארץ ישראל בעת החדשה.
בשנת 1905 נפטר ר' זאב זייד וכדי להמשיך את השושלת החל בנו מרדכי שמעון, הדור השלישי לניהול היקב, לקחת את העסק לידיו. בתקופה זו העסק שגשג ופרח גם בשל העובדה שבתקופת מלחמת העולם הראשונה היו בארץ חיילים אוסטריים והיקב שימש כספק היינות של הצבא האוסטרי למרות העובדה שערביי הסביבה חוללו בארץ פוגרומים והיקב היה, לא אחת, למטרתם.
שנת 1929 לא היטיבה עם משפחת טפרברג ור' מרדכי שמעון שקל לעזוב את הארץ ולהקדיש עצמו ללימודי תורה. לאחר התייעצות עם גדולי הדור, הוחלט בכל זאת להישאר ולשרוד את התקופה הקשה ואכן כך היה, לאחר תקופה, התגברה המשפחה על המשבר ולניהול היקב הצטרף בהיותו בגיל 18 הדור הרביעי – מנחם טפרברג. היקב שוכן כיום בקיבוץ צרעה ליד בית שמש ומנהל אותו מוטי טפרברג דור חמישי לניהול היקב.
סבא מרדכי שמעון – דור שלישי לניהול היקב
סבתא שרה בחתונתה של מלי
סיכום
סבתא מלי התחתנה בגיל 20 עם סבא דוד מאיר, בשנת 1967, כמה חודשים לאחר מלחמת ששת הימים. סבא נלחם במלחמת ששת הימים כלוחם בחטיבת הצנחנים 35.
לסבא וסבתא נולדו ארבעה בנים וכיום הם סבא וסבתא ל – 15 נכדים.
העשרה
"בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי, יליד בודפשט. מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת. בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם – בכלל זה בספרות, ביצירה ובמחקר, הוענק לו התואר "חוזה המדינה". מאז כינוס הקונגרס הציוני הראשון בשנת 1897 עד לפטירתו של הרצל, הפכה התנועה הציונית לתנועה מדינית ומעשית, דינמית ומשמעותית. רעיונותיו של הרצל מצאו הד בקרב יהדות אירופה, והגיעו לקהילות היהודים בכל העולם. תמיכת המוני היהודים ברעיונות הציונות השפיעה על התגברות גלי העלייה לארץ ישראל, והיא זו שאפשרה בסופו של דבר את הקמת מדינת ישראל" ויקיפדיה.
תשע"ו 2016
מילון
נצרצאצא, בן משפחה
הגר"א
הגאון רבי אליהו מוילנא בן הרב שלמה זלמן קרמר.
בדמי ימיו
בצעירותו
הרעש הגדול
רעידת האדמה בצפת,תקצ"ז
ציטוטים
”אורחים רבים וחשובים הגיעו למלונות קמיניץ .“”הברון רוטשילד, הרב שמואל מוהליבר, השר משה מונטפיורי, וחוזה המדינה ד"ר בנימין זאב הרצל “
