מאגר סיפורי מורשת

שמי צבי, אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי. אספר תחילה קצת על עברי: נולדתי בשנת 1950. במשך 35 שנה הייתי חבר אגד, 13 שנים במוסך כמכונאי עם תעודות והסמכות ,ו- 22 שנים כנהג אוטובוס. טיילתי בכל הארץ והתנדבתי במשמר החופים, שם החלפתי את הכביש השחור לים הכחול. מאוד נהניתי להתנדב למען המדינה ולמען הציבור.

הסיפור שאספר קרה במסגרת התנדבותי במשמר החופים. חוויה זו קרתה בשנת 1990 בים התיכון. בדיוק סיימתי קורס נהיגה בשיט (תעודת נהיגה של ספינות ויאכטות) והגיעו שני שוטרים ממשמר החופים. הם ביקשו שאתנדב להקים יחידת שיטור ימי.

היחידה נמצאת בנמל חיפה. הגענו למקום וקיבל אותנו מפקד היחידה, בחור בשם ענבר אוריאל, בחור שעבדתי איתו לפני מספר שנים במספנות ישראל. בנינו שם ספינות טילים לחיל הים. התקבלנו והקמנו את היחידה. התנדבנו פעם בשבוע ויצאנו לסיורים בים. תפקידנו היה לבדוק מבריחים (מבריחי גבול), להציל אנשים בים, למנוע מדייגים להשליך רשת או להפריע לספינות ואוניות להיכנס ולצאת מנמל חיפה.

באחד הסיורים, יצאנו לים לפגוש ספינה של בית הספר לקציני ים גרמני. מדובר היה בספינה מפרש שבה תורגלו החניכים את כל פעולות הים נדרשות להשיט ספינהאונייה. עלינו לביקורת בספינה ולמזכרת קיבלנו תמונה של הספינה. התמונה הייתה מוכרת, אך בתחילה לא הבנתי מהיכן. לאחר זמן מצאתי שהתמונה מופיעה על שטר כסף גרמני,בערך של 10 מארק. התמונה נמצאת אצלי בחדר ומזכירה לי את ההתנדבות שלי במשמר החופים במשך ארבע שנים.

זכרו – כל שטר כסף בעולם הוא ציור של צילום אמיתי.

התמונה שבחדרי 

הזוית האישית

הנכדה עמית: מעניין ומהנה לשמוע על ההרפתקאות והחוויות שסבא שלי חווה בעברו. הסיפורים שלו מסקרנים אותי מאוד ואני שמחה שהקימו את התכנית הזו. היה לי מעניין ומסקרן לשמוע גם סיפורים אחרים מתרבויות אחרות, מה סבים וסבתות אחרים חוו ואיך הם הסתדרו.