מאגר סיפורי מורשת

משפחתי מצד אימי – סיפור בתמונות

אני רום שריון בנה של לילך פורת שריון, בתה של דורית פורת סבתי.   

 

אני וסבתי  

              

דורית פורת לבית רוזנשטוק נולדה בשם דורה רוזנשטוק (ע"ש סבתה מצד אביה שנספתה בשואה) להניה ואלכס (סבתא וסבא רבא שלי) בתאריך 3.1.1947 במחנה מעצר בקפריסין. בתום מלחמת העולם השנייה הניה ואלכס נפגשו בזלצבורג אוסטריה אחרי שחרורם מהמחנות ונישאו באיטליה בדרכם לפלשתינה ( אז שמה של ארץ ישראל).   

 

               

 

תמונה של אלכס והניה באיטליה פברואר 1946הם הפליגו מאיטליה באניה פלמ"ח (ספינה רעועה) והגיעו לנמל חיפה ב-21.9.1946. הבריטים ששלטו אז בארץ לא הסכימו להכניס למדינה עולים וליוו את האנייה בספינות שלהם ובאווירונים מעל ולא אפשרו לעולים לרדת. הפליטים על האנייה ניסו להתנגד וזרקו לעבר החיילים הבריטים בקבוקים ומימיות וכל מה שהיה על הספינה. בסופו של דבר הורדו האנשים מהאנייה והועלו על אניית מלחמה בריטית שהובילה אותם למחנה מעצר בקפריסין בתאריך 23.9.1946.

 סבא אלכס עבד כרופא שיניים במרפאה בניקוסיה.

   

 

         

תמונות של סבתי דורית עם הוריה הניה ואלכס במחנה המעצר בקפריסין  סבתי דורית עם הוריה ודודתה (אחות אימה ניצולות השואה היחידות מהמשפחה) עלו לארץ מקפריסין  בתאריך 15.5.1947, קודם להקמת מדינת ישראל. אביה גוייס ללחימה באזור קיבוץ אושה ורמת יוחנן.

העולים הועברו למחנה "עתלית".משום הועברו למבני קבע בקריית חיים המערבית. הבית הראשון היה בקריית חיים, ר"ח נ"א 23, כאשר הקריה הייתה קטנה וגבעות של חול הקיפו אותה מצדדיה ועד לים ויללות תנים היו נשמעות בלילות. הבתים היו נמוכי קומה בשרשרת והמשפחה התגוררה  בשני חדרים קטנטנים כשחדר אחד שימש את מרפאת השיניים של אלכס והחדר השני שימש ביום חדר המתנה שהוסב בלילה לחדר שינה.

 

החלבן היה עובר מבית לבית ומוכר חלב בליטר ממיכל לתוך סיר. לא היו מקררים אלא ארגזי קירור וקרח קנו מ"אוטו קרח" שהיה עובר בשכונה. ערבים עם גמלים או חמורים היו עוברים בשכונה ומוכרים ירקות עונתיים ופירות בקיץ (אבטיחים, מלונים, תאנים וסברס).  

  

                 

תמונות של קריית חיים בשנת 1948  

 

                                

דורית עם הוריה הניה ואלכס ודודתה אסתר בקריית חיים שנת 1948  

                                                  

דורית – בחג החנוכה, בגנון של אורה

 

 

              

דורית בכיתה א' (עומדת בחזית עם שמלת כתפיות)

 

הוריה של סבתי הניה ואלכס היו ניצולי שואה. שם אימה הניה לבית קוורטובסקי ילידת וילנה, ליטא, בת בכורה לשרה וזאב במשפחה בת 5 ילדים (3 בנות ו-2 בנים קטנים). אימה נולדה בשנת 1921 ועברה לגור עם סבתא וסבא חווה ונתן שולמן בשוולי שבליטא כשהייתה בת 10.

 

בילדותה מלמד על בית חם של הוריה עם מפגשים משפחתיים, על בית הספר היהודי, על בני המשפחה וסיפור חייהם. על החיים עם סבתא וסבא שהיו דתיים והתגוררה איתם במגורים של בית החרושת של "פרנקל" לעיבוד מוצרי עור (שפעל תחת מרות הגרמנים במלחמת העולם השנייה) ועל הקשר עם הוריה באמצעות מכתבים במשך שמונה שנים, עד שפגשה אותם שוב בוילנה, פעם אחת ואחרונה. נשארה תמונה אחרונה של משפחת קוורטובסקי שרה וזאב עם לאה,  מוישלה, יוסלה (נשרפו חיים בשואה) ואסתר שניצלה (הייתה בשוולי עם הניה אצל סבתא וסבא)

מלמד על משפחה אמידה, משפחה חילונית השומרת מסורת וחגי ישראל, בית עם עוזרת ומבשלת, נסיעות למקום נופש בתקופות הקיץ ליד הנהר, הליכה משפחתית למשחקי כדורגל של אלכס עם אביו. בבית הספר היו מתנכלים לאלכס על היותו יהודי ופעם גם פגעו בו פיזית עם אולר.                                                                

בקרקוב ההורים של סבתי דורית איבדו את רוב משפחתם בשואה. אימה עברה תקופה קשה בעבודות פרך בגטו בשוולי ואביה היה מעל 3 שנים במחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ ביקרנאו, אסיר מס' 032184. חלק מהתקופה שימש כרופא שיניים במרפאה של ד"ר מנגלה וצעד ב"צעדת המוות". עדות שלו נמצאת ב"יד ושם" וחלק מקורותיו במחנה מופיעים בספר "שבעה מדורי גיהנום".  אלכס הופיע כעד בשני משפטים בגרמניה ומטעם ממשלת גרמניה חזר לביקור באושוויץ.

 

תם אך לא נשלם.