מאגר סיפורי מורשת

אני אביב ואני רוצה לספר על סבתא שלי לונה ועל סבא שלי דרגו, וזאת במסגרת תכנית הקשר הרב דורי ולרגל 70 שנה למדינת ישראל. אמי ומשפחתה עלו לארץ בעשור החמישי למדינה בשנת 1990 ואני מביאה את סיפורם:

סבתי לונה נולדה במרוקו בעיר קזבלנקה. השפה המדוברת שם היא צרפתית ומוגרבית. סבתי עלתה לארץ בשנת 1961 בחודש נובמבר. העלייה ממרוקו הייתה דרך צרפת. סבתא מספרת: "נחתתי בארץ בשדה התעופה "לוד" ומשם לקחו אונו היישר לעיר צפת. לאחר זמן מה התיישבנו בקריית מוצקין."

סיבת העלייה של סבתי הייתה כי בשנת 1961 הייתה עלייה גדולה של יהודי מרוקו לישראל, כמו שסבתא אמרה: "אז בחרנו גם לעלות לארץ ישראל – מדינת היהודים." סבתי סיפרה לי שעלתה לארץ עם הוריה ו-5 אחים ואחיות. בארץ נולדו עוד שני ילדים, כך שבסך הכל הם היו 8 אחים ואחיות.

סבי סיפר לי שהוא נולד ביוגוסלביה וגר בעיר וויבודינה שבסרביה. סבי הכיר את סבתי בארץ כשהוא שימש כימאי. הם הכירו בארץ והתחתנו בארץ הולדתו של סבי – ביוגוסלביה. סבתי עזבה את משפחתה ממרוקו וטסה יחד עם סבי. הם נסעו לבדם ליוגוסלביה שם התחתנו וחיו. אמי נולדה בקרואטיה בעיר פולה.

לאחר שנולדה אמי (דניאלה) ואחותה (שרי, דודתי) ולאחר שהות של 13 שנים ביוגוסלביה הם עלו יחד לארץ בשנת 1990. סבי וסבתי סיפרו לי כי החליטו לבוא להתגורר בארץ ועשו 'עלייה' בשנת 1990 בחודש יוני. סבא מספר על העלייה מיוגוסלביה: "הגענו מקרואטיה לנמל התעופה "לוד" דרך וינה שבאוסטריה. הסיבה בגללה החלטנו לעלות לישראל הייתה שחלק גדול מאוד מבני המשפחה גרו בישראל, וישנה סיבה נוספת – בגלל שהחלו סימני מלחמה ורצינו להיות פה".

כשהם הגיעו לארץ סבי וסבתי התחילו לעבוד. סבתי עבדה בלשכת המס וסבי עבד בעבודות ימיות. אמי התחילה ללמוד בכיתה ו' בקריית מוצקין ושם גם סיימה את לימודיה. סבא וסבתא שלי גידלו את אמי ואחותה בארץ והן גם למדו בארץ. כשהם עלו לארץ, אמי הייתה כבת 12 ואחותה כבת 6 שנים. הן למדו בארץ ושירתו בצבא. אמי נישאה לאבי ערן בישראל כשהם היו כבני  26.

הזוית האישית

למדתי על העבר של סבתי, על ההיכרות שלה עם סבי ועל עלייתם לישראל. זה היה מעניין וחשוב.