מאגר סיפורי מורשת

שמי קלרה, נולדתי באוקראינה באיזור קונוטופ בשנת 1940. עליתי לארץ מברית המועצות (רוסיה) בשנת 1972 עם אילנה ואלי, הילדים שלי, ובעלי ויקטור.

בילדותי למדתי בברית המועצות, לצערי לא הייתי כמעט בגן בגלל מלחמת העולם השנייה. זכור לי שבילדותי אבא שלי שלח לי בד לבן נוצץ, ברוסית קראו לו "שולק", ואימא שלי הכינה לי ממנו שמלה יפה. כשהייתי בת שנתיים במהלך מלחמת העולם השנייה, אני ואימא עלינו על גג הרכבת כדי לברוח מהמלחמה. היו הפצצות וכל פעם שהפציצו היינו צריכות לרדת מהגג של הרכבת ולשכב על האדמה. כשהפיצוצים היו נגמרים היינו עולות חזרה. עברנו די הרבה מקומות והכל במטרה להתרחק מהמלחמה.

אני זוכרת שבסוף המלחמה, לאחר שאבי מת במלחמה, רצינו לעלות על רכבת למוסקבה. אימא שלי הלכה לקנות כרטיסים לרכבת ובזמן הזה נשארתי לשמור על המזוודות. רציתי לראות מדוע אמי לא חוזרת והפניתי את המבט לכיוון שאמי הלכה אליו, ובזמן הזה גנב הגיח וגנב את המזוודות. כשאימא שלי חזרה היא בכתה כי נשארנו בלי כלום.

לבית הספר במוסקבה שבו למדתי לא היה שם כמו שנהוג בארץ אלא מספר: 434, מוסקבה. היה מסוכן ללכת לבית הספר ולחזור ממנו בשל אנטישמיות. היו זורקים עלי ועל חברה שלי שהייתה גם יהודיה חפצים וכדומה. אהבתי את מקצוע החשבון ואף הצטיינתי בו. אהבתי להשתתף בתחרויות בין תלמידים ובין בתי ספר ולרוב זכיתי במקומות הראשונים. בנוסף ללימודים אהבתי גם משחקים כגון: משחק שאתם קוראים לו "חמור באמצע" והייתי טובה בו מאוד, וגם בקלאס. בתיכון למדתי בבית ספר 426 מוסקבה, סיימתי בית ספר בגיל 17. הייתה לי מורה להיסטוריה יהודיה שגם התלמידים הלא יהודים וגם המורים התייחסו אליה יפה ומכובד בזכותה גם אלי.

כשהגענו לארץ קיבלנו עם עוד שלוש משפחות שטח שומם ליד ירושלים, בנינו לבד את הבתים. ליד היישוב היו הרבה יישובים של ערבים, והתושבים היו צריכים לשמור על המקום, לאט לאט הגיעו עוד משפחות שלימים נקרא גבעון, ליד גבעת זאב. עבדתי הרבה שעות והשארתי את הילדים בבית, שומר אחד, שעמד בשער להגן על היישוב ושמו רומן, עזר לי הרבה בשמירה על הילדים שלי. לאחר גירושיי התחתנתי עם רומן השומר ונולדו לנו שני ילדים: שלמה ורחל.

הייתי ממקימי היישוב גבעון, לאחר שילדי בגרו הם התחתנו ועזבו את גבעון. רחל התחתנה עם דוד, ונולדו לה חמישה ילדים שהם נכדי נכדים, ראובן תמר אביגיל יעל וחנה, ולשלמה נולדו שתי בנות. היום אני ובתי רחל גרות בהרצליה ואני קרובה לנכדיי.

לחצו על הקישור: תוכלו לדעת יותר על השורשים שלי בצפייה באלבום הדיגיטלי

הזוית האישית

תמר: נהניתי מאוד בלמידה מהתכנית ולמדתי להכיר את סבתא שלי יותר טוב.

סבתא: נהנתי מאוד להכיר לתמר את העבר שלי.