מרבד הקסמים
החיים ב"מחנה גאולה" חשאד, שבעדן
אהובה ישראלי מספרת למעיין על סבא רבא וסבתא רבא לאחר מלחמת העולם השנייה
בעקבות ממלחמת העולם השנייה
עברו יהודי תימן, עדן פוגרומים לא מעטים. הם גורשו מבתיהם ומבתי עסקיהם מבלי שתהיה
להם אפשרות לקחת איתם דבר. הערבים השתמשו בנשק חם בגרוש היהודים ורבים נפצעו או
מתו. בעדן שהייתה מושבה אנגלית כינסו
את כל היהודים במחנה שנקרא "מחנה גאולה".
"מחנה גאולה" – חשאד, בעדן
עדן הייתה עיר נמל מאד פעילה
ומשם יצאו הסוחרים לארצות שונות להביא סחורה ולמכור אותה לתושבים. במחנה המעבר התנאים היו קשים
והיהודים שוכנו באוהלים וחיו בתנאים קשים. נקודת אור מסוימת הייתה במחנה
הפעילות החברתית והתרבותית. במקום הוקם בי"ס ובו למדו עברית בין שאר
המקצועות הבסיסיים. כמו כן הוקמה מקהלה שבה סבתא
רבא השתתפה .
סבא רבא שיחק בקבוצת הכדורגל והיה שחקן מוביל. פרק זה בחייו עיצב אתאישיותו והוא אימץ את האהבה הזו למקצוע והיה למאמן כדורגל בישראל. בין היתר אימן את קבוצת
האילמים-חרשים בבית הלן קלר בהתנדבות. במחנה חייהם השתנו. הם קיבלו
את כל המוצרים הבסיסים כמו: קמח שמן חמאה
אורז עופות בהקצבה. את הלחם הם אפו בעצמם. הנשים
קוששו עצים לבערה ושאבו מים מן הבאר. עם המוצרים המעטים שהיו ברשותם
הם הכינו את הארוחות שלהם. את החגים הם חגגו יחד. שולחן
ארוך נפתח וכוסה במפה ושם הגישה כל משפחה את מזונה ואכלו יחדו.
אחרי שלוש שנים במחנה, הם עלו
ארצה. העולים שראו לראשונה מטוס כינו את העלייה כעליית "מרבד הקסמים". כיום סבתא רבתא עדין שרה במקהלה
בבית דני, בשכונת התקווה בתל-אביב. בכל שנה בסיום שנת הלימודים בטקס שמתקיים בבית דני לבתי הספר שבאזור, סבתא רבתא שרה עם המקהלה.
העשרה
מבצע על כנפי נשרים – מבצע על כנפי נשרים הוא כינוי למבצע העלאתם של יהודי תימן ויהודי עדן לארץ ישראל כחלק מעליות חיסול גלויות בשנים 1949 ו-1950. המבצע כונה כך מתוך פסוק ד' בפרק י"ט שבספר שמות: "ואשא אתכם על כנפי נשרים, ואביא אתכם אלי". המבצע כונה גם מבצע מרבד הקסמים וכן מבצע ביאת המשיח.
העלייה מתימן "על כנפי נשרים" – הספרייה של מטח
מחנה הגאולה – חשאד: "בסוף 1948 הגיעו ארצה כ-5,000 עולים מתימן; אך אלה היו פליטים שיצאו מתימן עוד בשנת 1945, ונעצרו בעדן בדרכם ארצה. מחנה המעצר שלהם, 'חאשד' – בקרבת העיר עדן – כונה בפיהם מחנה 'גאולה'. הבריטים ששלטו במושבת הכתר עדן, לא הניחו בהתאם למדיניותם, לפליטים מתימן לעלות לישראל, הן קודם קום המדינה והן מיד לאחר היווסדה – כדי למנוע את תגבור הכוחות הלוחמים בארץ במלחמת העצמאות. אף כאשר ניתן ההיתר לעלייה בנובמבר 1948, עיכבו הבריטים את עלייתם של כ-800 צעירים בגיל גיוס. מאין קשר יבשתי עם עדן, אורגנה עלייתם של בני תימן ברכבת אווירית".
תשע"ו
מילון
עדןעיר נמל בדרום תימן
מחנה הגאולה - חאשד
בסוף 1948 הגיעו ארצה כ-5,000 עולים מתימן; אך אלה היו פליטים שיצאו מתימן עוד בשנת 1945, ונעצרו בעדן בדרכם ארצה. מחנה המעצר שלהם, 'חאשד' – בקרבת העיר עדן – כונה בפיהם מחנה 'גאולה'. הבריטים ששלטו במושבת הכתר עדן, לא הניחו בהתאם למדיניותם, לפליטים מתימן לעלות לישראל, הן קודם קום המדינה והן מיד לאחר היווסדה – כדי למנוע את תגבור הכוחות הלוחמים בארץ במלחמת העצמאות. אף כאשר ניתן ההיתר לעלייה בנובמבר 1948, עיכבו הבריטים את עלייתם של כ-800 צעירים בגיל גיוס. מאין קשר יבשתי עם עדן, אורגנה עלייתם של בני תימן ברכבת אווירית.
ציטוטים
”הייתה לי הפתעה שסבי היה מאמן כדור רגל.“