מאגר סיפורי מורשת

ילדותו של יצחק נפתלי בעמארה שבעיראק

 

"בית ספר "אסקול אליאנס: ניפתח בעיר עמארה, נרשמתי לכיתה א-ב, היינו צריכים להופיע שעה לפני שמונה, עם ספר תורה ,ספר תפילה, מחברת חשבון, במסדר הבוקר היה שיעור התעמלות, הצגות לכיתות הגבוהות ומשחקים, למדנו בשתי משמרות, התפללנו וחזרנו הביתה… בשבת כמובן חופש, בית ספר יהודי כהלכה, מורים משכילים, מורים  לתורה בשיטה הישנה היו מעלם עזרא חכם גאון ומלומד היה מעלם רובין עם הקול החנון, כשקרא את איוב, הקשיבו לקולו כל הכיתות, מעלם אחמד הוא מוסלמי היחיד שהיה שם ולימד ערבית ספרותית, המנהל הצובי שלט טוב בביה"ס.  

 

 

איך למדתי לשחות"שנה לפני הבר מצווה שלי התחלתי ללמוד אצל יחזקאל אלסבארו שלקח את הקבוצה לחוף הנהר אחרי הגשר, קשר ענף עץ תמר שצף על פני המים וגם מסוגל להציף גוף איתו, בשנה השנייה הייתי מוכן לסיים ולקבל מן המלצה שאני יודע לשחות בתנאי שאעבור את הנהר חידקל, כמובן בפעם הראשונה עם השחיינים ואחר כך אני חופשי, אם לא התרגשתי או לא התעייפתי, תעודת הסיום הייתה על חוף הנהר מצד המשפחה, הומלץ עלי , אני למדתי לשחות וכך נקשרתי לנהר, שחיתי כל ערב את הנהר פעמיים רבות.

 

"נפתלי יצחק בקבוצת המייסדים של תנועת המחתרת הציונית חלוצית "אליהו שוחט ספר על קבוצת אנשים וגם חיילים יהודים שמבריחים יהודים לארץ ישראל, אני מלא געגועים לארץ כי אין לי מה לעשות כאן….וגם הציע לי אם ארצה יביא מישהו מבצרה וידריך אותנו. קודם שפה עברית, הכנה לנסיעה, אם אני מוכן לקבל על עצמי לארגן קבוצה, ללמוד, נתתי את הסכמתי והופיע קודם יוסף כזום עם בחור מבצרה והתחיל ללמד אותי קצת עברית ולהכין אותי לקרוא, ארגון תנועה ציונית, הביא לי ספרים בעברית קלה גם עיתון ואני תוך שבוע ארגנתי את הקבוצה הראשונה יצאתי משעמום  ….

 

"תוך שנה הצלחתי לארגן 100 נערים ונערות בתנועה… והכל הלך כשורה, אני בחנות וליבי ומרצי כולו לתנועה, פעם בחודש או בחודשים נוסע לבצרה או לבגדאד להיפגש עם החברים בתנועה, הכרנו את סמי , אבניר שעשוע , את שושנה אלמוזלינו, את ירחמיאל את יוסף (שלמה  הילל) . אני לוקח מהם ספרים, לומד שיעורים והדרכה בעברית, מוסר להם כסף הקק"ל אשר גובים מהקבוצות וחוזר עם סחורה לחנות. 

שנה מטיפים, משקיעים כוחות, באויר ,בלי מטרה והמטרה הייתה להגיע לארץ! איך ? חוגגים בחגים, שרים משירי הארץ, רוקדים הורה וריקודי עם ומה עם העלייה ? ראשי הקהילה ראו בזה ברכה מצד אחד וסכנה מצד שני,לכן תמיד הזהירו אותי לשמור סוד ולהעלם מאספות שלא יגלו אותי  שינינו את שמותינו ושמי היה נפתלי במקום יצחק.

 

יום אחד חזרתי משיעור ואספה שהייתה בתנועה בשעה אחת אחרי חצות, חושך ברחובות העיר, חורף וערמת חימר לתיקון גגות, היה חושך ולא רואים, לכן נכנסתי לתוך ערימת חימר והתלכלכתי, בפינת הרחוב כ-10 מטר מהבית שלי, מולי השכן אבו עבאס שהיה מנהיג דברן והפך לקומוניסט מושבע, שונא יהודים פגש אותי ואמר לי שלום יצחק, החזרתי לו שלום, ואני מלא פחד כי תמיד הלך עם נשק והפחיד במיוחד יהודים, שאל אותי מה מעשי בשעה כזו בחושך ? עניתי לו שחגיגה של בר מצווה הייתה לקרובים ולא יכולתי לסרב להשתתף בה ואם כן אמר לי, אתה מוזמן אצלי עכשיו, בתוך חולצתי היו ספרים ומחברות של הקבוצה, אמרתי לו: לא נעים לי כי מלוכלך אני מהחומר אז אמר לי לחלוץ נעליים ולהיכנס אמרתי לו: אני צריך נוחיות ואבוא בעוד 5-10 דקות, הסכים, בינתיים אחיות שלי פתחו לי את הדלת, סיפרתי להם, נתתי להם את הספרים והמחברות, החלפתי נעליים והתייצבתי מולו, קיבל אותי יפה הראה לי אקדח ושאל אותי אם אני מכיר או יודע את האקדח עניתי שלא, הציג לי 2 ספרים של ברל מרקס ושל המגרעות של הקיבוץ בארץ ישראל , ביקש אותי ללמוד אותם ולבוא תוך יומיים אצלו ולהסביר לו מה הבנתי.

 

"הדוור עבד אלרזאק אלפוסטגי, משכורת דלה מקבל מהדואר, חצי מחייתו מהבקשיש שמקבל, אבי נתן לו כמה גרושים בחגים שלנו ובחגים שלהם, אבא בקש ממני להמשיך במסורת ואז גם אני שלמתי לו בקשיש…יום אחד כשמסר לי מכתב…. גילה לי שהמשטרה עוקבת אחריי…. מרגלים עליי וטוב יהיה אם אסתלק מהעיר, כי לפי ידיעתי אמר לי: צריך לתפוס אותך היום. לך תברח לדוד שלך בירושלים. לקחתי את העניין ברצינות ומיד החלטתי שזה הסוף של החנות, הרמתי סחורה ומכרתי לסוחרים במקום חוב, בלי הרבה שאלות  קצת חובות היו לי, ויתרתי עליהם, ניגשתי לאבן אלרז'ירי הזקן הממונה על אלוקף וביקשתי להחליף חוזה, מכרתי את החנות ב – 58 דינאר בלבד, חתמתי עם אלוקף והחנות עברה לחייט ערבי".

 

בשעה אחת אחרי חצות ואנחנו מתוחים מאוד דפיקה שוב על הדלת, טקסי מוכן ליד הבית, בשקט ובזהירות עלינו, נסענו ברחובות בגדאד, עברנו גשר מוד, הגשר העיקרי של העיר, לשדה התעופה וירדנו מאחורי השדה, תעלת מים (מכשול מים) היה אח"כ גדר תיל חתוך, ישבנו בשקט, אחר זחלנו ממש על הבטן לתוך השדה וחיכינו כמה דקות עד ששמענו קול תדלוק של אווירון  מרעיש חזק התקרב אלינו ממש, דלת קטנה נפתחה ואז עמדו בחורים בריאים וממש זרקו אותנו כמו שזורקים חבילות אורז או קמח למשאית למטוס הובלה שהיה בלי כסאות, ישבנו 52 איש על הרצפה, חילקו לנו שקיות נייר להקאה והמטוס זז מעלה, עלה איתנו שלמה הלל, הגענו לפנות בוקר ליבנאל מעל טבריה.

 

אליאנס: "כל ישראל חברים (בראשי תיבות: כי"ח, בצרפתית – alliance israélite universelle – "אליאנס") הוא ארגון תרבותי יהודי הפועל במספר ארצות. מקום מושב ההנהלה העולמית היה בתחילה ונשאר עד היום בפריז".

 

שלמה הלל: "שלמה הִלֵל (נולד ב-9 באפריל 1923) הוא איש ציבור ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת (הכנסות ה-2–3 וה-7–12) מטעם מפא"י (וגלגוליה המערך והעבודה), כיושב ראש הכנסת האחת עשרה ושר הפנים והמשטרה בממשלת ישראל. חתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשנ"ח".

 

 

תכנית הקשר הרב דורי, 

מובילת תכנית איילת שחק