מאגר סיפורי מורשת

שלום, שמי שירה ואני מתעדת את סבא רבא שלי בעזרתו של סבי יהודה שטרנליכט, זאת במסגרת תכנית הקשר הרב דורי.

סבא רבא שלי, שרגא, ברח בזמן השואה לסיביר שברוסיה וחי שם בתנאים קשים ביותר. הוא היה נער ולא למד שם, אלא רק עבד בעבודות קשות לצורך מחייתו, לשם הישרדות. עם גמר מלחמת העולם השנייה הוא ומשפחתו חזרו לביתם שבפולין שם נרצח אחיו על ידי הנאצים וביתם נחרב. הוא שהה במחנות עקורים בגרמניה ועוד. לאחר מכן הוא עלה לארץ באוניית המעפילים אקסודוס. בהתקרבם לחופי ישראל, האוניות של הבריטים נגחו בספינתם ולבסוף הגלו אותם לקפריסין.

לבסוף כשסבא עלה לישראל, הוא ומשפחתו התיישבו במעברות שביפו. הם גרו כמה משפחות בכמה חדרים רעועים בתנאי מחייה קשים, אבל תנאים אלו לא הפריעו לשמחתם לגור במדינת ישראל. למרות שלא היו שירותים בבית, ועל אף שהיו מים דולפים מהתקרות ומהקירות, ללא מרצפות, הם נהנו מכל רגע של מגורים במדינת ישראל. סבא דאג מאוד לחיי הקהילה ביפו. הוא ואביו דאגו להקים בית כנסת שיהודים רבים מהשכונה פקדו אותו בבוקר ובערב, שבעה ימים בשבוע. כמו כן, סבא ארגן פעילויות של גמילות חסדים לעזור לחולים, לעניים ולכל הנזקקים בקהילה. סבא עזר לאנשים מבוגרים וחסרי יכולת בשיפוץ ובתיקון ביתם הרעוע. כל מי שנזקק לעזרה, סיוע, מילה טובה וכו', ידע שתמיד אפשר לפנות לסבא ולקבל את מה שהוא/היא צריכים.

כעבור כמה שנים ולאחר שסבא נלחם במלחמת העצמאות וברוך השם שרד, סבא הכיר את סבתא והם נישאו. סבתא רבתא שלי (רבקה) עלתה כתינוקת לישראל, לאחר תלאות וקשיים רבים בתהליך ההתאקלמות שלה ושל משפחתה בארץ ישראל הם ייסדו את כפר הרואה שבשרון. סבתא הייתה חלוצה וחקלאית כל חייה עד שהכירה את סבא. הם התאהבו התחתנו והקימו משפחה, ושמחו במה שהיה להם, כנאמר: "איזהו עשיר? השמח בחלקו" (סבא שרגא היה חוזר על אמרה תנאית מפורסמת זו).

הזוית האישית

שירה הנכדה: אני הרגשתי עצב, לדעת שככה בתנאים האלה חיו בחו"ל ובארץ ולמרות כל הקשיים הם תמיד היו אופטימיים ותמיד חלמו רחוק, ולבסוף הגשימו את חלומם. כמו שסבא תמיד אומר:"מי שלא חולם לא לוחם." הרגשתי שמחה שסבא שלי היה חלק מהעם הנפלא שלנו שבנה את מדינת ישראל באופן כללי וגם באופן פרטי עזר הרבה. כמו כן, למדתי מהסיפור שהאהבה לארץ ישראל היא גדולה, ענקית ועצומה והיא נחלת דורות על גבי דורות. במיוחד לאחר 2000 שנות גלות האחרונה שעם ישראל חווה. וגם שהתנאים בארץ וגם ליהודים בכלליות היו קשים ביותר בזמן הקמת המדינה ובזמן השואה. אך הם שרדו את הכל (העם שלנו) לאחר הקשיים העצומים בשואה ובגלות. למדתי גם על המעברות ביפו ותנאי המחיה הקשים שהיו שם, פה מתאים המשפט: "אין דבר העומד בפני הרצון" (סבא שרגא היה אומר זאת הרבה).