מאגר סיפורי מורשת

קצת על הורי

נולדתי בתאריך 22 בנובמבר 1945 להורי, סוניה לבית ברגובסקי, ואבי גימפל גראטש. אבי נולד בפולניה בשנת 1919 בכפר קלוואן שבפולין. אמי נולדה בשנת 1924 בעיר קייב שבאוקראינה. משפחת אבי התגוררה בכפר קלוואן, החיים היו נעימים. למשפחת אבי הייתה מאפיה ולפעמים הם היו מופיעים ככליזמרים בחתונות או בשמחות.

מסע הבריחה של הורי

כשהגרמנים נכנסו לפולין ולאחר שנודע פחות או יותר מה קורה, אבי הציע למשפחתו שמנתה 11 נפשות לברוח ליערות לפני שהגרמנים יגיעו לכפר, אבל אף אחד לא האמין למה שהגרמנים מסוגלים לעשות. וכך רק אבי קם וברח ליערות והתחבר לפרטיזנים, שהיו ביער בהמשך הוא הצטרף לצבא הרוסי שם שירת כמקלען בדרגת סמל, בזמן הקרבות הוא נפצע והפך לנכה מלחמה בנאצים. את אמי הוא הכיר בצבא הרוסי, אמי שירתה בצבא הרוסי כטלפרינטרית במודיעין. בזמן המלחמה הגרמנים פלשו לקייב וסבתי (אמה) נתפסה על ידי הגרמנים והוצאה להורג ביער בבאבי– יאר, אביה הצליח לברוח יחד איתה וכך הם ניצלו.

התחלת המסע לארץ ישראל

לאחר המלחמה הוריי נותרו לבד ורצו לעלות לארץ ישראל, כפרו של אבי נשרף ולא נשאר זכר. אז הם החליטו לצאת מרוסיה ולעזוב את הצבא הרוסי דבר שנחשב כעריקות. לפי המשוער, ההורים שלי התחתנו בשנת 1943. לאחר מכן התחיל מסע הבריחה שלהם. הם הגיעו לאוסטריה ומשם דרך הרי האלפים לאיטליה. אמי הייתה אז בהריון ראשון ואבי, שהיה גבר חסון, סחב אותה על גבו. הורי הגיעו לאיטליה בחודש אוגוסט בשנת 1945 לעיר סנטה מריה דה לאווקה, שם היה בית חולים ליולדות ומחנה עקורים. שם נולדתי. הורי קיבלו ניירות לעליה לארץ ישראל מהשגרירות הבריטית ברומא, ויחד עלינו לארץ ישראל בחודש פברואר 1946. הורי שינו את שם המשפחה לגרץ, וכך גדלתי בשם ציפורה גרץ. בבית הורי דיברנו בעברית ואידיש. דור שני לניצולי שואה. דרך שנות חיי חוויתי את כל המלחמות בישראל, זכיתי לשלושה ילדים ושבעה נכדים ושנזכה לנינים. חיי בישראל בישראל מאושרים.

שירים שאהבתי בארץ: קן לציפור/ חיים נחמן ביאליק, יונתן הקטן/ חיים נחמן ביאליק, לי ולך/ אריק איינשטן וגאולה נוני, סימונה מדימונה/ ישראל יצחקי, גן השקמים/ ריקה זראי, הכלניות/ נתן אלתרמן ושושנה דמארי, לו יהי/ חוה אלברשטיין, בשנה הבאה/ אילן ואילנית, תה עושה סחרחורת/ גזוז, אני רואה אותה בדרך לגימנסיה/ אריק איינשטין, נתתי לה חיי/ להקת כוורת, המגפיים של ברוך/ להקת כוורת, כאן קבור הכלב/ להקת כוורת, תותים/ להקת אתניקס.

הזוית האישית

סבתא צפורה: נהניתי בכל רגע עם נכדתי, לספר לה ולשתף אותה בחיי, והיא תוכל להעביר בהמשך למשפחתה הפרטית לזיכרון.

הנכדה מיקה: היה לי מאוד כיף עם סבתא ששיתפה אותי בחייה ואוכל להעביר את הסיפורים למשפחתי.

סבתא, בתה ונכדתה בתכנית הקשר הרב דורי