מאגר סיפורי מורשת

סבתא רבקה מלוב מספרת לנכדתה מושקא מלוב.

שמי רבקה מלוב. נולדתי בשנת 1956 בישראל בבית הרפואה צריפין שליד כפר חב"ד, להוריי משפחת רייכמן.

בשנות ילדותי גרתי בכפר חב"ד. כבר מגיל צעיר הגעתי לבית הכנסת, בית כנסת "בית מנחם". סבי, מצד אמי,  ר' יוסף יחיאל ריבקין היה ממקימי "בית מנחם" שנחשב לבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד.

סבי, מצד אבי, הרב משה יהודה רייכמן, היה משפיע בישיבת תורת אמת שבירושלים, הוא שימש בקודש כארבעים שנה בהם העמיד תלמידים הרבה, והפיץ את תורת החסידות.

סבא של אבי, הרב שלמה זלמן הבלין,  היה בא כוחם של רבותינו נשיאנו, הרבי הרש"ב- רבי שניאורסון והרבי הריי"צ- רבי יוסף יצחק שניאורסון,  ושלוחם לארץ הקודש.  הוא ניהל את ישיבת  "תומכי תמימים" בעיר הורודישץ, וייסד את  ישיבות   "תורת אמת" בעיר חברון ואת ישיבת "תורת אמת" בירושלים וחדר "תורת אמת" תל אביב יפו.

המשפחה שלנו מצטיינת בצניעות ונתינה מכל הלב. החג שאני הכי אוהבת הוא חג הפסח.

האירוע שאני זוכרת במיוחד, התרחש כשהייתי בגיל עשר. אז פרצה מלחמת ששת הימים. גרתי אז בכפר חב"ד קרוב לשדה התעופה, ומשום כך, מקום המגורים שלנו, כפר חב"ד, נחשב למקום סכנה, שכן, היה חשש שארצות ערב יבקשו לפגוע בנמל התעופה הלאומי של ישראל.

בכפר שלנו היו בחורים אמריקאים שהגיעו ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" שבכפר חב"ד. הם שכרו דירה מסבתא שלי ושם הם היו גרים בתקופת לימודיהם. בימים שלפני פרוץ המלחמה הם עברו בכפר מבית לבית, ועזרו לחפור שוחות עמוקות. הם הגיעו גם לבית שלנו ועזרו לנו לחפור את השוחה.

פחד נורא ריחף באוויר, בכל מקום שרר מתח גדול. בבית הספר תרגלו אתנו איך יש לנהוג במקרה שהמלחמה תפרוץ כשנהיה בבית הספר. אני זוכרת שנשמעה  צפירה בלילה, ונאלצנו לעזוב את המיטה החמה ולצאת לשוחה שהייתה בחצר, שהינו בתוכה כמה שעות. רק לאחר מספר שעות נשמעה צפירת הרגעה וחזרנו הבית לישון.

זכורה לי גם השמחה הגדולה כששחררו את הכותל המערבי בסיום המלחמה. השמחה הרקיעה שחקים, כולם פצחו בשירה ובריקודים. ראינו ניסים גדולים במהלך מלחמת ששת הימים, הייתה זאת חוויה שלא אשכח לעולם

התחתנתי בגיל 20 לבנימין זאב מלוב. החתונה שלנו התקיימה בארצות הברית. נולדו לנו בנים ובנות נכדים ונכדות, ב"ה, אני מתמלאת נחת מנכדיי, כשהם מצליחים במבחנים ויש להם ציונים טובים, וכשהם הולכים בדרך התורה והמצוות. אני מבקשת מה' שהם יהיו חסידים יראי שמים ולמדנים.

אני שמחה, שאני יכולה לשמח ולעזור למושקא בכך, שאני מספרת לה על עצמי ועל שורשיי.

הזוית האישית

רבקה מלוב: אני שמחה, שאני יכולה לשמח ולעזור למושקא כשאני מספרת לה עלי ועל שורשיי.