מאגר סיפורי מורשת

שמי יצחק אלבז, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי. זהו סיפורי המתועד על ידי נכדי, תמיר.

בהיותי נער בן 13 עליתי לארץ ממניעים אידאולוגיים. אהבת הארץ הייתה המניע היחיד בעינינו .עליתי עם משפחתי ממרוקו ממקנס באניית אספרוס לאיטליה. שהינו במלון כמה ימים לאחר מכן שוב הפלגנו מנפולי באניית מולדת לנמל חיפה. משם לקחו אותנו לנצרת עלית, שם התגוררנו, ומשם התחיל סיפור חיי בארץ.

את כיתה ח' למדתי בנצרת ומשם נסעתי ללמוד בבית ספר חקלאי בפתח תקווה שם למדתי שנה וחצי ועזבתי לטובת עבודה. עבדתי שנה וחצי בתור שרברב. לאחר מכן התגייסתי לצבא בתאריך 2.2.1967 ליחידת גולני. נלחמתי בכיבוש הבניאס והחרמון. לאחר מכן חלק מפלוגתי נהרגו בבית המכס העליון ואז פלוגתי התפרקה והועברתי לשריון ושם סיימתי את שירותי.

הציעו לי לצאת עם אשתי, אבל לא יכולתי, הרגשתי שהיא כמו אחותי. זאת מכיון שכל השנים היינו שכנים קרובים מאוד. לבסוף הסכמנו לנסות לצאת. הניסיון הצליח, ובסוף השנה כבר התחתנו. לאחר שנה נולד לנו הבן הבכור שלנו, איתן. התחלתי ללמוד בבית אלפא על ציוד הנדסי כבד. עשינו את כל הביצורים ברמה .

לאחר מכן פרצה מלחמת יום כיפור. גייסו אותנו, שהינו באותו זמן בבתי כנסת. עזבתי את אשתי כשהייתה הרה בחודש תשיעי, ומיד הלכתי לגייס את הכלי שעליו עבדתי – זה היה  טרקטור 988 של תעבורה. משם ירדתי לתעלת סואץ, שם הכנו את הגשרים (הדוברות והגלילים).

בערב הפסקת האש נודע לי שאשתי ילדה בתאריך היסטורי – 22.10.73 – את בתי איילת. לאחר סיום מלחמת יום כיפור חזרתי הביתה והתחלתי לעבוד בחברת סולל בונה בעבודות ביטחוניות ברמת הגולן . לאחר מכן נולדו לנו ילד שלישי ששמו אסי וכעבור שנתיים נולדה בתי האחרונה, אושרת. בשנת 1989 עברתי לעבוד בחייל האוויר כאזרח עובד צה"ל. בהמשך שרותי בצה"ל הייתי מנהל עבודה בכיר ועשיתי את כל העבודות בבסיסי חייל האוויר, עד שיצאתי לפנסיה לאחר 26 שנות שרות.

כיום אני אבא ל- 4 ילדים וסבא ל-11 נכדים וחי באושר ואושר עד עצם היום הזה.

הזוית האישית

יצחק אלבז הביא את סיפורו במסגרת התכנית הקשר הרב דורי בה השתתף ותועד על ידי נכדו תמיד, בבית הספר יחד בגבעת אלה.