מאגר סיפורי מורשת

באחד הימים כשסבתא רבתא רבתא שלי הייתה עוד די צעירה היא תפרה מתפחת מעוד יפה לנורה.

כאשר פרצה מלחמת העולם השניה היא וסבתא רבתא שלי היו צריכים לעזוב את הבית והן לקחו את מעט הדברים הנחוצים להן ובינהם הן לקחו גם את המטפחת למזכרת מהבית.

כאשר סבתא רבתא רבתא שלי נפטרה, סבתא רבתא שלי הבינה שאת המטפחת הזאת היא צריכה לשמור לדורי דורות כמזכרת לאמא שלה (לסבתא רבתא רבתא שלי) ומזכרת לילדות שלה.

לפעמים סבתא רבתא שלי חשבה שאם המטפחת הזאת הייתה יכולה לדבר אז היא יכלה להגיד לכולם איזה סבל עברו סבתא רבתא רבתא שלי וסבתא רבתא שלי כי המטפחת הזאת ליוותה אותן כל החים וממשיכה ללוות את סבתא שלי גם היום.                                                                                                                                                               

תשע"ו