מאגר סיפורי מורשת

רקע

בתקופת מאורעות 1939-1936 הכירו המוסדות המיישבים בחשיבותה של מחניים הנמצאת על צומת דרכים חשוב והחליטו לחדש את הישוב במקום. ב-23 במאי 1939, עם תום המאורעות, התיישבה במחניים קבוצת "יודפת", פלוגה של הקיבוץ המאוחד, שחבריה יוצאי קיבוצים ואנשי תנועת "החלוץ" אשר שהו בצפת בשנים 1936-1939. הם הקימו את קיבוץ מחניים במסגרת התיישבות חומה ומגדל.

בקבוצת "יודפת" נפגשו אמא ואבא של סבא גלי. אבא שלו, ישראל ליפשיץ, השתייך לגרעין עולים מפולין. עם פרוץ מאורעות 1939 עברה הקבוצה מחיפה לצפת כדי לשמש לעיר כוח מגן. אמא של סבא, לינה לבית לרמן, שהגיעה ארצה מרובנה שבפולין, השתתפה בסלילת הכביש העולה מראש פינה לצפת.

בתחילת 1938 יצאו לפולין, ישראל ולינה, שהייתה בתחילת הריון עם סבא, כדי לפגוש את משפחותיהם שמאוחר יותר נספו בשואה. סבא נולד בפולין באוקטובר 1938 אחר כחודשים שבו שלושתם  למחניים. תנאי החיים במחניים היו קשים ביותר. לעתים מזומנות לא היו אפילו מים, כי כנופיות ערביות  פגעו בצינור המים מראש פינה שדרכו קבלו את 10 הקוב שהוקצו להם ליום.

סבא גלי גדל במחניים בקבוצת ילדים קטנה. כיתות א-ב מנו 4 תלמידים בלבד!!

 הסיפור

בקיבוץ מחניים היו מדי פעם דַּבּורים שהיו אוכלים את הדבש ומזיקים לדבורים עצמן. ביקשו מילדי בי"ס היסודי שהיו  ב"חברת הילדים ", לעזור בעניין בזמנים שהדַּבּורים מגיעים.

איך לעזור?

כל ילד היה צריך להרוג חמישה דַּבּורים ולהביא אותם מתים ואז הילד קבל חצי חבילת שוקולד. הילדים בקיבוץ מאד אהבו שוקולד כמובן, אבל באותה תקופה של לפני קום המדינה, לא הייתה יכולת כספית לקיבוץ שהיה די עני, כך שהם לא אכלו ממתקים כמו שאנחנו יכולים היום לאכול כמה שאנחנו רוצים או כמה שמרשים לנו. מסיבה זאת הם מאד שמחו לצאת ל"מבצע" הריגת הדַּבּורים.

סבא גלי,  שהיה ילד קטן,  היה זריז מאד והצליח להרוג כמה דַּבּורים די מהר. הוא כנראה מאד מאד רצה כבר לקבל את השוקולד! את הדַּבּורים המתים הכניס לכיס מכנסיו . אבל, הדַּבּור האחרון שסבא חשב שהרג, לא היה לגמרי מת כאשר הוא הכניס אותו לכיס… וההמשך כאב מאד!!

הדַּבּור עקץ את סבא די קרוב למפשעה. שזה אזור רגיש במיוחד ועקיצת הדַּבּור כואבת מאד. סבא ה"גיבור" הגיע בצרחות ובבכי עד לכיתה ושם נרגע כשקבל את השוקולד. הנפיחות ירדה אחרי מספר ימים. לא ברור לי אם הוא יצא שוב להרוג דַּבּורים, אבל כנראה שכן, כי כמו שהכרתי את סבא גלי הוא אהב לאכול הרבה דברים מתוקים.

הזוית האישית

טופז: בקשר הרב דורי היה לי מאוד כיף, מעניין, מסקרן ולמדתי דברים חדשים שלא ידעתי עליהם.

סבתא אירית: השלמתי לטופז את הזווית האישית של סבה, גלי ז"ל, שנפטר אחר תחילת הפרויקט. מצאתי שהנושא מאד ריתק וקרב את טופז ל"סיפורי סבא" בילדותו ושמחתי שיכולתי לתרום מהידע שלי.