מאגר סיפורי מורשת

 

בגלל שהמצב היה קשה בבון עברנו לגור בקוסטנטין אצל סבתי וסבי . אבי שהיה נגר במקצועו, נשאר בבון, מקור הפרנסה היה חשוב. נשארנו אצל סבא וסבתא  זמן מועט בערך חודש, בגלל סכסוכי משפחה, אימי לא רצתה להשאר שם. אני זוכרת מתקופה זו את סבי שהתעוור הוא היה צורף במקצועו.

אבי היה מגיע לביקורים מהעיר בון. כשאבי שמע  על סכסוכי המשפחה הוא החזיר אותנו לעיר בון.

והמצב לא היה כל כך טוב ולא היה לנו איפה לגור. היינו פליטים וגרנו במחנה חיילים של אנגליה וחייל אחד אפילו טיפל בי. עד שדודתי מצאה לנו בית גרנו במחנה צבאי.

עד העלייה גרנו במחסן עד שהגענו לא"י. במחסן היו 2 חדרים ומטבח קטן. באחד מהחדרים לא היו חלונות כלל, (והיינו 9 נפשות) אני ואמא שלי נהינו חולות. היות ואבי היה נגר מפורסם אז הוא היה מכין לנו כמה רהיטים.

אבי היה מאוד ציוני, וחלם על עליה לארץ ישראל אני זוכרת, שהוא היה מביא עמו מהעבודה בכל פעם, תמונות מהקיבוצים בארץ ישראל. 

חלומות מתגשמים, ועלינו לארץ ישראל אחרי מלחמת העולם השנייה, היו קשיי קליטה, ולאט לאט הדברים הסתדרו אנו הילדים, שלא למדנו תקופה ארוכה, כי בזמן המלחמה באלג'יריה, גורשנו מבית הספר, התחלנו ללכת לבית הספר בישראל, התחלנו שוב ללמוד. אחרי לימודי התחלתי לעבוד.

תמונה מיום חתונתי