מאגר סיפורי מורשת

מבלומה ועד ברטה ..

את ברטה אדלשטיין פגשתי לראשונה בבית אבות הלפרין. מקום מגוריה הקבוע מזה כארבעה שבועות בלבד. קודם לכן התגוררה במושב סמוך לאשקלון – מושב "כוכב".

התרגשות אחזה בי לפני המפגש. המורה חילקה אותנו לזוגות והתיישבתי ליד ברטה. והחל מהפגישה הראשונה התחלתי בתיעוד חייה – נוצר בינינו חיבור מידי.

במפגש הראשון שוחחתי עם ברטה על משמעות השם שלה.

הוריה שושקה ולהיד ז"ל קראו לה בשם בלומה שמשמעו ביידיש פרח. היא נקראה כך על שם סבתא. אך כאשר היגרו  לארגנטינה החליפו לה את השם לברטה, מכיוון שזה היה שם ארגנטינאי והם רצו פחות להבליט את יהדותם, בגלל האנטישמיות שהייתה שם.

ברטה עסקה בחייה בחקלאות

ברטה נישאה בגיל  19 לויקטור שהיה בן 21 וילדו 4 ילדים. כיום יש לה 14 נכדים ו-17 נינים.

העלייה לארץ:

היא עלתה בשנת  1964. לטענתה זו הייתה עלייה מסוכנת מאוד מפני שהאונייה טבעה בים והם הצליחו להינצל.

את המפגשים הקדשנו להעלאת זיכרונות מבית אבא או מחיי הנישואים בהקשר למועדים שונים כגון טו בשבט, פורים ועוד.

ברטה מעידה על עצמה שכילדה היא הייתה מאוד שובבה ואמא שלה הייתה אישה טובה ומסורה שתמיד היה חשוב לה, שלילדיה יהיה טוב בחיים.

זיכרון בולט מחג ט"ו בשבט: זכור לה שבחג ט"ו בשבט היא מאוד נהנתה כילדה, מכיוון שהם נהגו להתיישב מסביב לשולחן ולאכול פירות יבשים. ובכל חג קיבלו הבנות שמלה חדשה, אמה אפתה עוגיות והבנות הצליחו לעזור באפיית העוגיות והבנים לא.

ברטה מעידה על אימה שהייתה אישה מאוד חכמה וידעה להכין תרופות סבתא.

זיכרונות מחג הפורים:

לדבריה, בארגנטינה לא נהגו לחגוג את מנהגי פורים. למשל היא לא כל כך זוכרת את קריאת המגילה. אך זכור לה היטב שכל השנה היא הייתה מחכה ומצפה שיגיע חג הפורים, שהיה החג האהוב עליה ביותר. היא זוכרת שבמידה ואימה לא הייתה מחפשת אותה בפורים, ברטה לא הייתה קמה מהמיטה.

אימה נהגה לאפות בחג הפורים אוזניי המן וברטה אהבה להתבונן בה בזמן הכנתם. דמי פורים לא היה נהוג לבקש מפני שהמצב הכלכלי היה קשה מאוד והיא הייתה מודעת לכך, ולכן התביישה לבקש. גם כיום ברטה אוהבת את החגים ובייחוד את חג הפורים בשל אהבתה לרעשנים. ברטה מעניקה בכל חג פורים רעשנים לילדיה ונכדיה.

במפגש "גלגולו של חפץ" כל אחד התבקש להביא חפץ כלשהו . ברטה הביאה קולאז' תמונות ממוסגר של נכדיה וניניה וסיפרה בהתרגשות שהם מקור גאוותה ועד כמה הם מאירים את חייה. דמעות של אושר זלגו על חייה וכולנו התרגשנו איתה.

זווית אישית

היה לי כיף ונעים לשהות במחיצתה של ברטה. היא ריגשה אותי כל פעם מחדש. אהבתי להקשיב לסיפורים שלה ואני שמחה שיצא לי להשתתף בפרויקט הקשר הרב דורי