מאגר סיפורי מורשת

אני צביה, כתבתי ספר שקוראים לו "מברט לקרית עקרון".

הספר מספר על קורות חיי, על נדודי כנערה ותלאות הדרך מתימן ועל המקהלה. בספר אני משחזרת את קורות חיי מילדותי במודאן ועד לחיי בקרית עקרון היום.

צביה, ילידת העיירה מודאן באזור ברט שבצפון תימן. בגיל חמש יצאה עם משפחתה למסע נדודים שארך שלוש שנים והסתיים בא"י.

צביה גדלה בקהילה היהודית שבתימן, הנמצאת בדרום חצי האי ערב, באסיה.

לקח לי הרבה זמן לכתוב את הספר.

הייתי יושבת וחושבת בלילות. אנשים שקראו את הספר לא האמינו עד כמה אני זכרתי את כל הפרטים.

אחרי שסיימתי לכתוב את הספר עשיתי מסיבה גדולה עם משפחה וחברים וסיפרתי להם את הסיפור שכתבתי.

צביה עם הספר שכתבה

כשעלינו ארצה, עלינו בלי כלום באמצע הדרך השודדים גנבו לנו: כמעט הכל. הלכנו יחפים באמצע המדבר בגלל שהשודדים גנבו לנו אפילו את הנעליים.

לקח לנו 7 שנים להגיע למחנה ומשם עלינו לארץ ישראל. בדרך לא דרך, רצופת מכשולים ורצופה בסיכונים.

כשהגעתי למחנה, ידעתי לדבר, לכתוב ולקרוא בעברית כי לימדו אותנו לפני העלייה לארץ ישראל. במחנה שהינו שמונה שנים ושם לימדו אותי לכתוב, לקרוא ולדבר. היה לנו קשה לשרוד בלי אוכל כי לקחו לנו את כל האוכל. היינו  צריכים לרדת למעיינות כדי לשתות מים. חיכינו שיסכימו שנצא מהמחנה לארץ ישראל. כשהרשו לנו לצאת לארץ ישראל אז הביאו מטוסים להרבה אנשים.

כשטסנו במטוס שמחתי כי רציתי כבר להגיע לארץ ישראל וכשהגעתי לארץ שמחתי מאוד, הלכתי לפנימייה ואז הלכתי לצבא. כשסיימתי את הצבא הלכתי ללמוד, כשסיימתי ללמוד להיות אחות עבדתי בבית חולים 36 שנה.

המשפחה שלי גרה בבית ערבי אחרי כמה שבנינו בית בשביל המשפחה שלי, גרנו כולם ביחד.

אחרי שהתחתנתי באתי לבית וכולם חיכו שאני אבוא לראות אותם, וכשראיתי את ההורים שלי שמחתי מאוד לראות.

לאחר עבודתי כאחות בבית חולים, יצאתי לפנסיה לבד והיה לי כיף מאוד.

היו לי ארבעה דודים ודודה אחת . יש לי בלי עין הרע 13 נכדים.

מצטערת על כך שלא ניתנה לי השכלה כמו שנותנים היום לכם הילדים… תעריכו את מה שיש לכם. כי לי בתור ילדה גם על דברים בסיסיים כמו אוכל ומזון הייתי צריכה להתאמץ, ושום דבר אינו מובן מאליו.

תמונה עם חבריי בקריית עקרון

צביה (אזרחית וותיקה) פעילות במסגרת תכנית הקשר הרב דורי

הזוית האישית

צביה: בתימנית אומרים לאט לאט אם ממהרים יותר מידי, טועים! ובנוסף, הכל במחשבה תחילה. הפזיזות זה מהשטן. בתימנית : "אלעדל זאלל"