מאגר סיפורי מורשת

אני אמירה עזרה, נולדתי בעירק בבגדד בתאריך 14.12.43. להורי נולדו 5 ילדים, בן ו4 בנות.

אחי הינו הבכור ואני הכי הקטנה במשפחה.

הייתי בגן יהודי ובהמשך למדתי בבי"ס של נזירות "סנט ג'וזף". השפה המדוברת היתה צרפתית. כמובן היה לי קשה בהתחלה.

 לאבי היו 3 בתים. גרנו בבית האמצעי שהיה ענק כמו ארמון.

אחי עלה ארצה בעליה הראשונה ב-1950 בהיותו בן 17. מאז הקשר עם אחי היה קשה ומכתביו כמעט לא קיבלנו והמשטרה התחילה לבוא אלינו הביתה. המצב הלך והחמיר. לאבא היו בעיות בעבודה, האווירה לא היתה נעימה והחלטנו לעלות לארץ.

באוגוסט 1952 ארזנו מזוודות ונסענו לתורכיה. נשארנו בתורכיה כ-3 חודשים ועלינו ארצה בנובמבר 1952. אבי נסע לצרפת שם הוא רכש עם בן דודי מוצרי חשמל לבית. בארץ התגוררנו בבית דודתי שהגיעה לפנינו ארצה עד שאבי חזר מצרפת ב-1953. מיד אבי חיפש בית עבורנו.

היות ואחיותי למדו בחו"ל בבית ספר של נזירות וכמעט סימו תיכון לא היו מוכנות להתחיל מהתחלה ואמי שלחה אותנו ללמוד ביפו אצל הנזירת בבית ספר "סנט גוזף". הלימודים היו ברמה גבוהה מאוד בהשוואה לבתי ספר העבריים. המורים למדו אותנו ברצינות רבה ומכל הלב כך שלא היינו זקוקים למורים פרטיים. סיימתי בגרות בצרפתית והתחלתי לעבוד במפעל של "תעשיות יוטה" בחישוב הפרמיה של העובדים עד שגוייסתי לצבא.