מאגר סיפורי מורשת

לסבא שלי קוראים מריו ולסבתי סילביה, שניהם ילידי ארגנטינה.

ההורים של הסבים שלי הגיעו לארגנטינה לפני פרוץ מלחמת העולם ה-1,  בראשית המאה ה20.

סבא רבה שלי היה ממקימי הקולוניה של הברון – הירש בארגנטינה (המקום שימש ישוב ראשוני ליהודים שברחו מאירופה). הקולוניה הוקמה בעיר "סנטה פה" ועיקר התעסוקה של תושבי המקום הייתה חקלאות וגידול צאן. סבא רבה שלי חי שם במשך 15 שנה ואז המשפחה עברה  להתגורר בבירת ארגנטינה, בואנוס-איירס.

סבתא נולדה במנדוסה (לרגלי האנדים), ב-  30.10.1949, סבא נולד בבואנוס-איירס, ב- 15.10.1947.

כשסבתי הייתה בת 15 המשפחה עברה ממנדוסה לבואנוס-איירס ושם היא הכירה את סבא. סבתא הייתה חניכה בקהילה רפורמית חברתית בשם "בית אל", סבא היה מדריך בוגר של אותה הקבוצה וככה הם הכירו ומאוחר יותר הפכו לזוג.

בשנת 1960 בארגנטינה, נלכד אדולף אייכמן והוברח למשפט בישראל. לאחר החטיפה של אייכמן התעוררה בארגנטינה תנועה אנטישמית, מדינת ישראל שלחה לארגנטינה מדריכי כושר ולחימה בצורה חשאית, כדי לשמור על מוסדות יהודיים.  סבא בעידוד המשפחה למד אצל אותם המדריכים, כשהיה בן 16 וכמובן בצורה חשאית והיה חלק של מערך שמירה כאשר גם ביתו של סבי ניצבע בצלבי קרס, סבא גם התגייס לצבא בארגנטינה.

כאשר סבא סיים את שירותו הצבאי (בערך בתחילת מלחמת ששת הימים) הוא מאוד רצה לעלות לארץ ישראל, יחד עם סבתא. סבא רבה שלי ביקש שסבא וסבתא שלי יתחתנו לפני עלייתם ארצה וכך בינואר 1971 סבא וסבתא שלי התחתנו ועלו ארצה.

בתאריך 25.9.1973 אמא שלי נולדה ולאחר מכן הדודים שלי  ענת, יניב ושי. באותה השנה בה ענת נולדה (1976) עברו סבתא שלי וסבא שלי מקרית חיים לקיבוץ יפעת. סבא שלי התנדב במלחמת יום הכיפורים והיה נהג של משאיות כבדות שמעבירות דלק לצפון. הסבים שלי מצאו את מקומם בקיבוץ עד היום.

סבא שלי, מריו, נפטר לפני 3 שנים.

הזוית האישית

אביב ברשישת: גאה במורשת של סבי, שמחה שסבתא סילביה סיפרה לי על סבא מריו.