מאגר סיפורי מורשת

מאיר אסא נולד בשנת 1923 בעיר בורגס שבבולגריה. הוא היה הילד השני לאח צעיר ואח בכור. אחיו הבכור נפטר בגיל 20 ולכן מאיר היה רוב ימיו האח הגדול. הוא היה בקשר מצוין עם אחיו הקטן וגם עם אחיו הבכור עד הפטירה, לבנו הבכור הוא קרא על שם אחיו. ילדותו עברה עליו באושר ביחסים טובים עם סביבה יהודית וגם חברים בולגרים שחיו בהרמוניה מלאה. בורגס היא עיר נמל ששוכנת לשפת הים השחור ולכן הילדים באותה תקופה שיחקו הרבה בשפת הים ובנמל. בנעוריו הוא היה חבר בתנועת הנוער היהודית הציונית. הוא למד בבית ספר מקצועי מסחרי עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה. אחרי שעלה לארץ עסק בעבודות דחק שונות, עד שניצל את הידע שרכש בבית הספר ועבד כמנהל חשבונות, תחילה בשירות בתי הסוהר ואחר כך כבעל משרד עצמאי.

ערב מלחמת העולם משפחתו עברה לגור ברובע היהודי של סופיה, עיר הבירה של בולגריה, שם הכיר את מי שתהיה בעתיד לאשתו, רני למשפחת כלב. את סבתא רבתא רני הכרתי.

במהלך מלחמת העולם הנאצים, שהיו בני בריתם של הבולגרים, ביקשו להשמיד את יהודי בולגריה. המלך הבולגרי בגיבוי העם והכנסייה הבולגרית ניסו והצליחו למנוע את שואת יהודי בולגריה. הדרך שנבחרה להצלה הייתה לספר לגרמנים הנאצים שבולגריה זקוקה ליהודים על מנת לעבוד בבניית כבישים. בפקודת המלך גורשו מרבית יהודי בולגריה ממקום מושבם בערים הגדולות לכפרים ועיירות נידחים. כאשר באו הנאצים לאסוף את היהודים להשמדה הם לא מצאו את היהודים בבתיהם, ובכך סוכלה תוכנית ההשמדה של יהדות בולגריה. מאיר ורני ידעו שיאלצו להיפרד ולהישלח לעיירות שונות, החליטו להתחתן כדי להישאר ביחד. הם התחתנו בכיתה של בית ספר על רקע לוח כיתה שחור ועל בגדיהם טלאי צהוב, כמעט ללא אורחים. הם גורשו לעיירה נידחת בשם "קרנובת". כל זמן המלחמה מאיר היה עצור במחנה עבודה בפיקוח של הבולגרים ושל הגרמנים  הנאצים. הבן הבכור נסים נולד בזמן שהותו במחנה הכפייה. משנודע למאיר על הולדת בנו הוא אזר אומץ ותפס את סוסו של הקצין האחראי על המחנה ואמר לו שנולד לו בן. הקצין התרשם מאומץ ליבו ונתן לו שבוע חופש. עצור אחר אזר אומץ גם הוא ואמר לקצין שנולדה לא בת. הקצין אמר לשניהם תחלקו את השבוע ביניכם.

יהדות בולגריה, שהייתה ציונית ברובה הגדול עלתה לארץ כמעט כולה בשנים 1947 עד 1949. סך הכל עלו לארץ כ 45,000 איש ואישה מתוך כ 50,000 יהודי בולגריה. מאיר, רני ונסים הקטן בן ה 4 עלו לארץ בשנת 1948 על אוניה רעועה.

השנה בה עלו מאיר ומשפחתו היא התקופה בה מסתיימת בארץ מלחמת העצמאות, כתוצאה מהמלחמה ברחו מישראל חלק ניכר מהתושבים הערבים שגרו כאן. בתים רבים נשארו נטושים ולתוכם פלשו, בהוראת הממשלה, עולים חדשים שהגיעו לארץ ישראל. כך גם עשה מאיר. הוא פלש לבית נטוש של שני חדרים בחולות של העיר בת ים.

שם גם נולד סבא שלי.

הזוית האישית