מאגר סיפורי מורשת

שמי מאיר ששון, נולדתי בשנת 1944 בעיר שירז שבאירן. עלינו לישראל בשנת 1958.

בפרס הינו נחשבים למשפחה עשירה העבודה של אבי היה לקנות דברים בעיר וללכת לכפרים להישאר שם לתת להם סוכר תה בגדים צרכים יום יומיים ובתמורה לקבל דברים חקלאים ולשלוח לשירז. בשנת  1929  סבי שאני נקראתי על שמו  קיבל דום לב,  אבי היה צריך להביא אותו על סוסים לישרז שזה היה מרחק גדול, אלה שעבדו עם אבי וסבי ידעו שייקח כמה חודשים עד שיביאו את סבא שלי לשירז לקבורה ועד שיחזרו חזרה. הם לקחו את כל הדברים של סבא ואבא והשאירו אותנו בלי כסף, ועד שחזרו לא היה כלום ואז התחלנו להידרדר…

 

בפרס לא היו שוטרים מספיק טובים, שיבדקו לא כמו בצרפת או באנגליה שבדקו שם טוב. הגנבים ברחו לעירק, ולא היה לנו כסף אבא שלי ודוד שלי חזרו לעסק ומחרו את החדרים בדירה שלנו וגרנו בדירה אחת ובכל חדר משפחה. אבל עדיין לא היה מספיק כסף, אבא שלי היה מלווה כסף מהעיר קונה דברים שאפשר להחליף והולך לכפרים. כך המשכנו לחיות עד שנת 1957 ואז אחי צעק: "באו נעלה לארץ".

 

כל שנת 1957, התלבטנו עם לעלות כי גם אחי הגדול עלה כבר בשנת 1950 לארץ. בשנת 1958 הגענו להחלטה ועלינו לארץ. גם  ההחלטה לבוא לארץ  ישראל לוותה בבעיות. הייתה לנו בעיה: היה לי אח שהיה צריך להתגייס לצבא בפרס, שם היו כל כך פרימיטבים שבתעודת הזהות לא הייתה תמונה, אז  נציגי הסוכנות החליטו שהאח הקטן יותר ישאר בפרס והאח הגדול יעלה עם שמו לישראל.  כך בשנת 1958 אחי יוסי נשאר בפרס עם עוד אח שלי שנשארשם אח אחד בגלל הגיוס ואח אחד, כי הייתה לו שם חנות.

 

הגענו לארץ ואחרי 5 חודשים אחי יוסי עלה עם תעודת הזהות שלו לארץ. הוא עלה עם תעודה הזהות שלו. אותה תעודה בה עלה אחי הקטן לפניו, כך עלו כבר שני אנשים אחי והוא עם אותה תעודה. אחרי כמה חודשים עברתי לחברת נוער בקיבוץ משמר הנגב. בקיבוץ לא אהבתי ללמוד אבל כן אהבתי לעבוד בחקלאות. למדתי לנהוג בטרקטור והמדריך שלנו היה ארכיאולג ידוע בשם דוד אלון.

בקיבוץ התחביב שלי היה לרכוב על סוסים גידלנו גם חזירים… קיבוץ חקלאי זה היה. עבדתי בפלחה אלה שזורעים  את החיטה ודברים כאלה…. בשנת 1960  העבירו הודעה אלי מקרית גת לקיבוץ שלי, שאבי נדרס ונפטר. נשלחתי הביתה להלוויה של אבי. אחרי שחזרתי החברה שלי מהנוער היו צריכים להתגייס אז הוחלט שאותם שולחים לצבא ואני עובר לקיבוץ נחשולים, כי הייתי צעיר מידי להתגייס לצבא.

 

בקיבוץ נחשולים הייתי לבד חזרתי למשמר הנגב וראיתי שאין ברירה אז עזבתי את הקיבוץ לקרית גת כדי לעבוד ולעזור לאמא. אחרי זה בשנת  1963בחודש מאי התגייסתי לצבא הייתי מכונאי. אחרי צבא שיננו את שם המשפחה לששון מהשם משרחתון. 

כאשר השתחררתי מהצבא הייתי עם רישיון נהיגה ועברתי לעבוד בתל אביב בחברת דן הוצאתי רישיון לאוטובוס והייתי נהג אוטובס בדן עד 68 ועברתי לאגדוחזרתי לקרית גת. באגד עבדתי בתור שכיר ואחר כך אמרו לי להיכנס כחבר אגד.

 

בשנת  1974 התחתנתי עם צילה צינוי שדרך אגב ישנה יומיים אצלנו, בשנת 1960 שאחיה מאיר נולד. התחתנו בתל אביב באולמי שושנים. נולד לנובשנת 1975. בן הראשון שקראו לו שמאי, אך הוא נחנק בזמן הלידה. עברנו 

וסבלנו יחד איתו בבתי החולים, שנה שלמה ובשנת 1976, בכאב רב וצערהוא נפטר. 

תשע"ו