מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בברונקס- ניו יורק, ארצות הברית בתאריך 28.2.1929.

עליתי ארצה ב-1 לפברואר 1949 הייתי באניית מסע שבה לקח להגיע לארץ חודש ימים. בדרך עצרנו באיים הקנרים וקניתי קנרי. כך עליתי ארצה יחד עם הציפור.

חברה שלי הגיעה ארצה לפני ופגשה אותי כשהגעתי ומסרתי לה את התוכי. לאחר חודש התחתנו.

הגענו לקיבוץ הסוללים שבפלוגת עבודה בעיר רעננה ונפגשתי עם כל החברים של הקיבוץ שהיו משולבים בישראלים יוצאי פלמ"ח וגרעין אמריקאים.

למדתי לעשות בלוקים לבנייה ולעסוק בחקלאות.

עלינו להתיישבות ביוני 1949 בין כפרים ערביים ונצרת, בגליל התחתון.

התעסקנו בחקלאות, אני עבדתי על טרקטור וכל מני כלים שקשורים לגידולים ועיבוד האדמה.

בהתחלה היינו חיים באוהלים ולאחר מכן הקמנו מבנים זמניים שקראו להם צריפים העשויים מעץ.

חליתי בצהבת ואשתי חלתה בסנטריה. אחרי מספר שבועות החלמנו וחזרנו לחיים תקינים. לאחר מכן עבדתי גם במשאית שהייתה מובילה את התוצרת שלנו לחיפה ולתל – אביב כגון: חלב, פירות, ירקות. היו לנו עצי רימון שעיבדנו אותם בתוך מטע רימונים וגם מטע זיתים שאותם שיווקנו לתנובה. עיבדנו את האדמה ושתלנו גם עצי פרי וענבים, היו לנו גם פרות, צאן, סוסים, תרנגולות שהטילו ביצים. הייתי רכז קניות בקיבוץ והייתי קונה את כל המוצרים שהקיבוץ היה צריך וגם עזרתי לגזבר.

בקיבוץ ביקשו ממני לצאת להשתלמות וללמוד איך לנהל מטבח וחדר אוכל. לאחר ההשתלמות התחלתי לעבוד במטבח. ניהלתי את המטבח שנה והבאתי טבח שכיר שיבשל לקיבוץ, בעקבות זאת הרמה של האוכל הייתה מעולה וחברי הקיבוץ היו מאוד מרוצים.

בינתיים נולדו לנו שלושה ילדים, בת ושני בנים. הילדים גדלו בבתי ילדים.

בקיבוץ הייתה החלטה שאנחנו נביא כלבים לשמירה. לכן ביקשו ממני ללמוד על אילוף כלבים. קיבלנו כלבים ממשמר הגבול המיועדים לשמירה, בנינו כלבייה ובכל כלוב היה כלב. בינתיים בנינו כבלים בכדי שהכלבים הסתובבו על הכבלים. בערב הייתי מוציא את הכלבים לשמירה ובבוקר הייתי מחזיר אותם לכלובים ומאכיל אותם. מפעם לפעם הייתי יוצא עם הכלבים יחד עם משמר הגבול לסיורים.

לאחר 12 שנה החלטנו לעזוב את הקיבוץ וללכת לעיר עקב בעיות פיתוח בתי ספר.

התחלתי לחפש עבודה לפני עזיבת הקיבוץ, הייתה לי משפחה ברחובות, והייתי גר אצלם.

יצאנו מהקיבוץ בתחילת הלימודים עם שלושת הילדים שלי והם למדו ברחובות.

בפברואר 1961, עברנו לאשדוד ושם מצאתי עבודה בתעשייה מפעלי רוגוזין-המפעל היה מייצר חוטי ניילון לגרביים ומוצרים אחרים, ייצרנו גם חוטי ניילון, פוליאסטר, וגם ריאן למפעלי צמיגים. בארץ היינו מספקים למפעלי צמיגים שימשון ואליאנס, וגם לאירופה.

לאחר מכן ב-1994 יצאתי לגמלאות ובמקום עבודה התנדבתי בהרבה מקומות.

עלייה:

עליתי מארצות הברית לישראל בחודש פברואר בשנת 1949.

בשנת 1948 הייתה לנו הכשרה במדינת ניו-יורק. אני ואחי הגדול, הצטרפנו להכשרה במטרה להקים קיבוץ. היה לנו שליח מישראל בהכשרה והוא לימד אותנו את חיי הקיבוץ. למדנו על שירים של ארץ ישראל ועל חקלאות.

בחלק מההכשרה הפלגנו לארץ ישראל באניית מסע, יחד עם 10 אנשים נוספים, חוץ מהצוות.

בהכשרה פגשתי את אשתי לעתיד, ובינתיים אחי פגש גם כן את אשתו לעתיד וביחד הם חזרו לאמריקה.

אשתי עלתה לארץ בדצמבר 1948, ואנחנו החלטנו שכאשר אני אגיע לישראל אנחנו נחליט אם מתחתנים או לא.

חודש לאחר שהגעתי לארץ ישאל החלטנו להתחתן. הגרעין האמריקאי החליט להתיידד עם גרעין ישראלי ממכבי הצעיר.

הקבוצה הייתה בפלוגת עבודה ברעננה.

ביוני 1949 עלינו להתיישבות בגליל התחתון, לא רחוק מנצרת ושם הקמנו את משפחתנו.

בשנת 1961 עזבנו את הקיבוץ ועברנו לאשדוד.