מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

למה כובע

יובל עם סבא וסבתא
כד חלב של פעם
בזכות השם שהיה רשום על הכובע

זה קרה הרבה לפני קום מדינת ישראל, השנה הייתה בערך 1942. גרנו במושב גיבתון שליד רחובות. סביב המושב היו כמה כפרים ערביים. בוקר אחד שמתי לב שאחי הבוגר הלך לגן שבמושב ושכח את הכובע שלו. תפסתי יוזמה והחלטתי להביא לו את הכובע. הכלב שלנו ביל (מגזע רועה גרמני) התלווה אלי. הגעתי לשער הגן. הגננת לא הכירה אותי, אני הייתי בן כשנתיים-שנתיים וחצי ולא ידעתי להסביר מה רצוני. היא לא נתנה לי להיכנס ושלחה אותי בחזרה הביתה. ואני, במקום ללכת הביתה, יצאתי לי לטייל בשדות. הלכתי והלכתי עד שאבדתי את דרכי. הגעתי לכפר ערבי. לא הבנתי האם זה מסוכן או לא, אבל למזלי הכלב שמר עלי ולא נתן לאיש להתקרב אלי. עברתי את הכפר והלכתי לי הלאה. אחרי זמן מה עברה בדרך עגלה עם עגלון יהודי. הוא ראה אותי לבד בשטח ללא השגחת מבוגר, ניסה להעלות אותי לעגלתו אבל הכלב לא נתן לו. בסוף  הוא מצא מקל ובעזרתו הצליח להתגבר על הכלב ולהעלות אותי לעגלתו ונסע לכיוון רחובות. הכלב רץ כל הזמן אחרי העגלה ונבח. העגלון שם לב שאני מחזיק בכובע וראה שרקום עליו השם יגאל (שמו של אחי). רחובות הייתה אז מושבה קטנה וכולם הכירו את כולם. הוא הכיר את אבי שעבד אז במחלבת תנובה ברחובות, ידע שיש לו בן בשם יגאל, הבין שאני האח הקטן של יגאל, והסיע אותי למקום עבודתו.

אבי לא ידע מכל העניין וכששמע את סיפור העגלון, הודה לו והחזיר אותי מהר הביתה. מסתבר שמיד אחרי שיצאתי ל"מסע" שלי, אימי גילתה שנעלמתי, חיפשה אחרי והזעיקה את כל השכנים לעזרה. הייתי קטן ולא הייתי מודע לכמה צער ודאגה גרמתי לאימי ולכל השכנים שחיפשו אחרי.

סוף טוב, הכל טוב, כמובן שכולם שמחו מאוד שהאבדה נמצאה.

תמונה 1

בתמונה – הובלה בקירור באותה תקופה. אבי עם עגלת חלוקת מוצרי חלב של תנובה, מרסק בלוק קרח לחתיכות, ומניח אותן בארגזים בהם מונחים מוצרי החלב על מנת שישמרו מקוררים בזמן ההובלה.

תמונה 2

"פנס קסם" – מקרן שקופיות וסרטוני ילדים שהייתי מקרין לילדיי לפני כ 45-50 שנה.

 

הזוית האישית

סבא מספר סיפור קטן מהעבר – סיפור שמלמד רבות על התקופה.

מילון

פנס קסם
פנס קסם הוא מכשיר אופטי המשמש להקרנת תמונות על מסך.

ציטוטים

”רחובות הייתה אז מושבה קטנה וכולם הכירו את כולם“

הקשר הרב דורי