מאגר סיפורי מורשת

במשפחתי הרגשנו את הפסח מיד עם תום חג הפורים.

אמא ז"ל הייתה מתכננת כל שנה תכנית עבודה, מה עושים.

בתחילה הייתה מתכננת את קניית הבגדים החדשים לילדים. בכל פסח חידשה לנו במעט את המלתחה שאז לא הייתה בשפע כמו היום.

לאחר קניית הבגדים השלימה את קניית כלי הפסח, שהיו חסרים לה.

ואז החלה בניקיונות ובצביעת הבית. לאחר הניקיונות החלה בקניות החג שכללו מצרכים רבים שהיו חייבים לברור ולנקות שמא חלילה יישאר בהם חמץ, כגון: אורז, קטניות ועוד.

כל הילדים היו עוזרים בניקיונות ובקניות, עזרנו לה ללכת לשוק ולסחוב סלים שכללו דגים ושאר ירקות. האווירה הייתה ממש מיוחדת ומחשמלת מכל בתי השכונה והחצרות עלו רעש של ניקיון, חבטות כלי מיטה וכמובן הייתה תחרות בין השכנות מי הספיקה יותר.

בביתנו היה ארגז של כלי פסח נפרדים. וכשאמא הייתה מורידה אותו היה זה כאילו הורידה ארגז פלאים.

הכלים היו חדשים ויפים מכל כלי החול, כמובן מרקנו ורחצנו אותם, והם הונחו על שולחן מיוחד לערב החג.

את טקס עריכת שולחן החג וריחות הבישולים קשה לתאר, כמה זה היה מרגש ונעים, כל הילדים עזרו בהכנות.

לאחר הבישולים וההכנות החל טקס הרחצה, לבשנו את בגדינו החדשים ויצאנו לחצר לחכות לסבא ואבא שיבואו מבית הכנסת.

השולחן היה ערוך לתפארת על מפה לבנה, יין ומצות, חרוסת וחסה ושאר הירקות, הכוסות והכלים החדשים ריגשו אותנו מאד. בימי הפסח היו מאכלים מיוחדים וביתר שפע.

כולנו מסביב לשולחן וסבא החל בעריכת הסדר כהלכתו בסעודה וברכות וקריאת ההגדה.

מכל בתי השכנים עלו קולות שירה וקריאה של ההגדה וחד-גדיא.

האמת היא שאני מתגעגעת לימים ההם בילדותי.

אני ממשיכה במסורת כמו אמי ומכינה את הפסח כהלכתו כשר וכיד המלך.

זה המשך הדורות שכל יהודי חייב לקיים, אני מעבירה זאת גם לילדי כמסורת ישראל.

שעם ישראל יחיה בארצו ונמשיך לחגוג בשקט, בשלום ובשלווה.

צבר שרה – תל אביב

סיפורים נוספים של שרה צבר:

שרה צבר – סיפור חיים

חרוזים מעץ האקליפטוס

"תזכרי ערב זה כל חייך", 1948, בחצות הלילה

תשע"ד 2014