מאגר סיפורי מורשת

סבתא איטה – נהגת אמבולנס מספרת:

נולדתי למשפחה מאד שורשית, "ינקתי" התנדבות מגיל צעיר, אמי מעולם לא עבדה בשכר, התנדבה בכל מקום בו היה צריך עזרה. ולכן כשפרצה מלחמת יום כיפור, כאשר אני בוגרת קורס עזרה ראשונה שכלל הוצאת רישיון לרכב הצלה, מצאתי את עצמי משובצת לצוות האמבולנסים שהיה בשדה התעופה, כנהגת אמבולנס, מחכה לקריאה לצאת לכיוון המטוס שהביא פצועים משדה הקרב ולהביאם לבית – החולים לפי חומרת מצבם. גם פצועים מחיילי האויב זכו לטיפול הולם. הימים טמנו בחובם התרגשות רבה וגאווה מצדי שיכולתי לעזור ולאפשר לנהגי אמבולנס שעבדו בתחנות מגן דויד אדום להיות בכוננות לכל מצב חרום שיכול היה לקרות בעת מלחמה.

סבתא מינה מגן מספרת ליובל על סבתא רבתא שלה מינה צור

סבתא מינה כותבת על אמה: "מינה צור, אמא, הנר שמאיר את חיי"

"נולדת בפולין הרחוקה, בשנת 1914, למשפחה מכובדת, אביך הרב חיים פימשטיין ואמך איטה שעל שמה אני נקראת. כבר בתור ילדה צעירה רוח ההתנדבות והעזרה הייתה טבועה בדמך, כבר בגיל צעיר את אותה רוח ינקתי ממך. עלית לארץ ישראל בשנת 1933 וזאת רק לאחר שקיבלת אישור מהורייך, קצרה היריעה למנות את כל פועליך בארץ למען העבודה בפרדסים של מגדיאל, שירות בצבא הבריטי והתנדבותך בבלינסון, במעש גבעתיים, במצא בו חינכת דורות של מצילי חיים בקורסי עזרה ראשונה.

את החוט הזה המשכתי במלחמת יום הכיפורים. את היית בצום ותפילה ואני יצאתי במקומך להתנדב במד"א בזמן המלחמה. תמיד אמרת "מתנדב מהלב, כשהוא בא למקום, לא אכפת לו מה שהוא עושה, כל עוד הוא רואה שעשו משהו. התנדבות זה לתת וכל הנותן הלא הוא מקבל חזרה". וכך באותה מלחמה הייתי נהגת אמבולנס בלוד, שדה התעופה, כאשר היו מגיעים פצועים, היינו יוצאים למסלול ומפנים אותם לבית החולים לפי חומרת הפציעה.

סבי ז"ל, שכתב ספרים, הוריש לי את כישרון הכתיבה וכל מוטיב של התרגשות הפך אצלי למילים וחרוזים שאף פורסמו בבטאון חיל האוויר באותה תקופה. ומאז כמוך, אמא יקרה, תמיד הייתי נכונה לכל התנדבות ולכל מתן עזרה ביום, בלילה, בכל שעה. תמיד תהיי הנר שלאורו אני גדלה ומתבגרת. תמיד תהיי הנר ששימש לי, באורו, דוגמא.

תמיד בליבי, איטה בתך הבכורה".

החוויה הישראלית שלי

"נולדתי בארץ וזו כבר חוויה ישראלית. סבי נולד בפולין והיגיע לארץ לפני פרוץ השואה. סבי היה רב גדול ומכובד בארץ, שימש כיועץ וכתב ספרים. הוא התגורר בגבעתיים בביתנו הדל. אני זוכרת כמו היום את חדרו מלא הספרים, את מראהו המרשים, בחלק המשי בצבע הבורדו…."

איטה מגן, נכדתו של הרב חיים פימשטיין זצ"ל

השיר בו בחרתי: ארצנו הקטנטונת – שר רמי קליינשטיין

הזוית האישית

סבתא איטה: סיפור חיי בצל קורת משפחתי השפיע עלי רבות במיוחד מצד אמי. בסיפוק רב העברתי, סיפורים מן העבר ליובל נכדתי מה שגרם לקשר הדוק בנינו.

יובל: אני חושבת שתכנית הקשר הרב דורי חיזקה את היחסים ביני לבין סבתי ובנוסף נהניתי מאוד לשמוע על העבר העשיר של משפחתה.