מאגר סיפורי מורשת

סבא אהרון בין אוהב את לימודי ההסטוריה 

נולדתי בשנת 1949 באוקרינה, בעיר צרנוביץ'.

למדתי בבית הספר וסיימתי את האוניברסיטה. למדתי במקביל במספר פקולטות: כלכלה, ראיית חשבון, ג"ג, היסטוריה. עליתי ארצה בשנת 1972 ונישאתי בתאריך 7.10.1973 (מלחמת יום כיפור). כשלושים שנה עבדתי בבנק. נכון להיום אני גמלאי.

האהבה של סבא בתחומי ההיסטוריה והגיאוגרפיה

עוד בתיכון גיליתי את אהבתי הגדולה להיסטוריה. עניין אותי ההיסטוריה של העולם הקדום, לפני הספירה ובעיקר מיצרית ובבל. במהלך התקופה ניסיתי לקשר ולחבר בין הזמנים ההם לזמננו. אהבתי לעסוק בהתפתחות, הדמיון והשוני בנושאי פוליטיקה וכלכלה, והשפעתם על מלחמות בין העמים ובתוכם. כך נוצר גם החיבור לתחום הגאוגרפי. גיליתי שחלק בלתי נפרד מההיסטוריה הוא שינויי מפות העולם, שנכון גם לימינו.

הסיפור שלי: לא לשכוח ,לזכור, לא לסלוח!

אחי, שמו בוריס בין. הוא נולד בשנת 1938.

בתחילת מלחמת עולם השנייה, כשהיה ילד בן 3, גורש יחד עם הורינו ומשפחתינו על ידי הנאצים למחנה ריכוז בשם: טרנסניסטריה שבאוקראינה וצעד באופן רגלי מאות קילומטרים.

לצערי הרב, בדרך, הרבה מאוד אנשים מתו מאפיסת כוחות, מחלות, הריגה מצד נאצים כולל אימנו. קבוצת אנשים כולל חלק מהמשפחה שנשארה הצליחו לברוח מזרחה לכיוון רוסיה אסיאטית.

בשנת 1972 אחי עם משפחתו וילדיו עלו ארצה. אחי עבד בתור מהנדס בתל השומר ואשתו בתור אחות מוסמכת בבית החולים תל שומר. בשנת 1975 החליף מקצוע (בית ספר "תדמור" הרצליה) והפך לשף בן לאומי.

בשנת 1977 הוא ואשתו יצאו לשליחות מטעם הסוכנות לווינה. בשנת 1979 גרו בברלין מערבית. כאשר חיפש עבודה במקצוע, הוזמן לריאיון בבית הסוהר האכזרי ביותר בגרמניה הנאצית מאוז של גסטפו בשם "שפנדהו". הריאיון היה מול ארבעה אלופים כי ברלין היתה מחולקת בין ארבע מדינות לפי הסכם. הריאיון עבר בהצלחה והוא נמצא מתאים לעבודה. שאלו אותו האם יש לו שאלות בנושא. הוא ענה שיש לו ושאל:

"כמה מנות אני צריך להכין ביום?" התשובה היתה רק שתי מנות: האחת למנהל בית הסוהר והשנייה לאחד האסירים.

אחי שאל: "האם האסיר הוא רודולף הס?" (מנהיג ואדם שהקים את המפלגה הנאצית והיה חלק גדול בזוועות שעברו היהודים). הוא קיבל תשובה חיובית. כתוצאה מכך, אחי ענה: "אני בתור יהודי שנפגע אישית וכל עמי, לא אכין אפילו פירור לחיה כזאת, לעולם לא אשכח ולא אסלח".

בהמשך הוא ניהל את המטבח של הקהילה היהודית בברלין.

הזוית האישית

חן בין: אני חושבת שהיה ממש כיף ונוצר הידוק אני וסבא הרגשנו ביחד את המסע בזמן לעבר.

אני וסבא בתכנית הקשר הרב דורי