מאגר סיפורי מורשת

שמי יאיר, אני בן 11.5 וגר במגל. אני מתעד את סיפורו של סבי יוסף אברהמי שנולד באיראן. סבא היום בן 69 הוא עלה לארץ לקריית שמונה ועד היום זה מקום מגוריו. הסיפור להלן יתאר פיסה משגרת חייו היומיומית בילדות וקצת משירותו הצבאי.

סבא עלה לארץ בגיל 3 לפני למעלה משישים שנה מאיראן יחד עם הוריו, סבו ואחותו. לימים נולדו לו עוד חמישה אחים בישראל. כלומר סך הכל הם היו שבעה (!) ילדים. כשעלו ארצה המשפחה נשלחה למעברה בקריית שמונה בצפון הרחוק. המשפחה כולה גרה בחדר אחד שהיה גם חדר השינה לכולם וגם הסלון. בתוך הבית לא היו שירותים. השירותים היו ממוקמים במרחק של כמה דקות הליכה מהבית. סבא זוכר את עצמו בתור ילד קטן שצריך לפעמים ללכת בקור ובחושך כדי להתפנות בשירותים.

בגלל שהיה עוני כבד ולא היו מצרכים, סבא זוכר שהאוכל היה פשוט ובסיסי כמו: לחם עם מרגרינה בבוקר, לחם עם מרגרינה בערב ולעתים רחוקות הייתה בארוחת ערב חביתה.

בבית הספר הייתה מוגשת ארוחה חמה וזה היה המקום היחידי בו סבא אכל אוכל חם ומשביע. כשסבא גדל קצת, הוא החל לבקר בקיבוצים באזור קריית שמונה והוא זוכר שהוא נדהם מהאוכל שהוגש בחדר האוכל הקיבוצי: אוכל חם, סלטים, מרקים, קינוחים. בשבילו זה היה שפע שהוא לא ראה קודם ושהיה מאוד שונה מהאופן בו הוא חי.

בזמנים ההם הקשר עם שאר בני המשפחה התבצע באמצעות מכתבים בלבד. לא היו טלפונים. כך, כשסבא התגייס לצבא אז הוריו לא יכלו לדעת האם הוא בסדר כי לא הייתה אפשרות להתקשר.

מפקד במלחמות ישראל

סבא עשה קורס מפקדים, במסגרת הקורס היה מסע מים אל ים – מים התיכון אל הכינרת. כאשר הם ניווטו את דרכם יום ולילה. המסע היה בשנת 1969, שנה זו הייתה מאוד גשומה. ובמסע ירד גשם ללא הפסקה והחיילים נרטבו עד לשד עצמותיהם. בלילות הם ישנו באסם בכפר ינוח. כאשר עברו בכפר של דרוזים איש זקן וחביב הוציא להם אוכל בלילה.

את מרבית שירותו הצבאי עשה סבא בממשל בקונטריה (שברמת הגולן). בתקופת מלחמת ההתשה בשנת 1970 החיילים היו נכנסים בזמן הפגזות למקלט ששימש דיסקוטק בימי שיגרה. סבא היה עולה לגג המקלט לראות האם הסורים לא פולשים בחסות ההפגזה. סבא היה עולה מכיוון שהוא היה מפקד. היו פעמים שהיו גם פגיעות בתוך שטחי הממשל.

במלחמת יום כיפור סבא גויס כחייל מילואים לגדוד סיור 134. הוא היה אב לתינוק בן חודשיים. סיפר שזכור לו עוסק בפריצת דרך למוצב של חיילי גולני. לאחר קרב מתיש כשנכנסו למוצב ראו משני הצדדים מלא חיילים סורים מתים. ואז חיילי גולני נתנו להם מיץ פטל קר. בהמשך סבא הלך ללמוד באוניברסיטת ירושלים. חזר לקריית שמונה כמחנך ולימים היה מנהל בית ספר.

הזוית האישית

הנכד יאיר: ומאוד התרגשתי מהסיפורים של סבא. מאוד אהבתי שבסוף הכל הסתדר לטובה ונהניתי מאוד עם סבא.