מאגר סיפורי מורשת

זה הסיפור ששמעתי וכתבתי אותו מסבא:

במהלך שנות ה50 היו מבצעים שונים להעלאת יהודים מהגלויות. בתחילה, החוק העיראקי אסר על יציאת היהודים מהמדינה, אך למרות העונשים הכבדים שאיימו עליהם, יהודים רבים הצליחו לצאת מעיראק ולעלות לישראל.

באפריל 1950 ממשלת עיראק הסכימה להתיר את יציאתם של היהודים מתחומה והתחיל מבצע שאורגן ובוצע על ידי ממשלת ישראל, הסוכנות היהודית, וארגון הג'וינט.

סבא ראובן נולד באפריל 1946, בעיר טהרן שבאיראן עלה לארץ כשהוא בן 4, ב1950.

כבר בשנת 1950 נאלצו היהודים למכור את רכושם במחירים נמוכים בהרבה משווים. העיתונות יצאה בתעמולה שקראה לא לקנות את חפצי היהודים היוצאים. אחד העיתונים, "אל־צלאח", פרסם כרוז שהטיף להחרים את רכוש היהודים: "אל תקנו בגדים משומשים מאת היהודים! אל תאפשרו להם למכור אותם! הכסף שתשלמו תמורת הסמרטוטים שלהם יהפך לעופרת בלבות בניכם ואחיכם. הקניות מהיהודים הורסות את השווקים ומערערות את כלכלת המדינה; על כן החרימו אותם!"

סבא גר במעברה יחד עם ההורים שלו ויש לו עוד שלושה אחים שלושה בנים ואחות אחת.

כשהיה בן 10 אמא שלו נפטרה ואז הוא הגיע למוסדות שונים, עד שהתגייס לצבא בגיל 18. הוא שירת כשוטר צבאי במשך כשנתיים וחצי השתחרר ב1967. אחרי כשנתיים הכיר את סבתא שלי רחל לוי והקים משפחה. הבן הראשון שרון הוא האבא שלי, ואחר כך נולדו שי לילך ולימור…

הילדות הייתה קשה, כי לגדול בלי אמא ,ועוד במוסדות זה לא דבר קל ,אבל הוא הסתדר ויש לו כעת משפחה די גדולה עם חתנים כלות והרבה נכדים והכל בסדר…

אירוע מיוחד שסבא זוכר .שהוא בא לבקש את היד של סבתא רחל מאבא שלה.

האבא ידע שלסבא ראובן אין כל כך הרבה כסף. הוא אמר לו שקודם תהיה לך דירה ואחר כך אני אעשה לכם אירוסין. לכן סבא עבד קשה מאוד במשך שנתיים וקנה דירה של 45 מטר מרובע. בתקופה ההיא היה אפשרי לקנות דירה בתקופה קצרה יותר של עבודה.