כימיה עם ד"ר ליצנית
סבתא דליה
מדיני (65, "נולדתי בתשעה באב תש"ח") ונועה גרין נכדתה (11 וחצי).
מדיני: שם נעורים. דליה
חזרה אליו אחרי שהיתה גרין בתקופת נישואיה ("לסבא סולי").
הקשר: סבתא דליה
היא אמו של חן, אבא של נועה. לסבתא דליה עוד בת ושני בנים. מצטלמים בביתה של דליה.
הבית של דליה: קומה שנייה,
בית דירות, מול בית הספר, בפאתי פרדס קלמנטינות. בסלון ספת בד עם כריות, כורסאות
חומות והרבה דובי פנדה ("האוסף שלי", דליה).
הבית של נועה: שתי דקות
הליכה מסבתא. יש לה אח קטן (אייל), אביה חן, מנהל חברה לשירותי מחשוב (ncs-software) ששמה לה מטרה לשלב בפעילותה עובדי היטק מהמגזר הערבי. אמה קרן, עורכת דין, עובדת בקדימה (ישוב
צמוד). לנועה חדר משלה, לפטופ, אייפד ואייפוד. בפייסבוק, אומרת, אינה ממש פעילה.
הקשר הרב
דורי: בכל יום חמישי, מספרת נועה, היא מפסידה "לשון" ו"סינקופה" (תיפוף
על הגוף במסגרת קרן קרב) והולכת לחדר המחשבים של בית הספר כדי לפגוש את סבתא
ולערוך אתה מצגת על ילדותה. דליה מביאה תמונות על דיסק און-קי ונועה משבצת אותן בטקסט
("אנחנו כבר לקראת סיום").
גילויים
הדדיים:
"לא ידעתי על כל הנדודים שלה", אומרת נועה. דליה, מסתבר עברה במהלך השנים שש דירות, בישובים תל-מונד, משמרת, חניאל, קיבוץ בחן, פרדס-חנה וקדימה-צורן. דליה,
מצידה, גילתה שנכדתה זריזת מחשבה. "בעצם ידעתי", אומרת, "כי אנחנו
בעצם די חיות ביחד".
דליה עברה 6 דירות ב-6 ישובים
פרחים בסלון. קלמנטינות בחלון
עיסוקי דליה: ד"ר דליה מדיני, גמלאית של חברת "טבע", פרשה מעבודתה לפני
כשנתיים. כחברה בחטיבת המחקר והפיתוח עסקה במשך תשע-עשרה שנה בפיתוח תרופות
והייתה שותפה לפיתוח ה"אזילקט", תרופה למחלת ה"פרקינסון"
("אתה יודע איזה סיפוק יש בהבאת תרופה חדשה לחולים"). לדבריה, לא הייתה
גורם מרכזי בצוות פיתוח התרופה ("ניהלתי רק את האנליטיקה").
אנליטיקה: "פיתוח
שיטות אבחוניות להוכחת ניקיון התרופה, חוזקה ויציבותה, גם מהבחינה הכימית וגם
מבחינת המשתמש". כך או כך, היום היא גם עוסקת ב"ליצנות רפואית" (לצד פעילויות נוספות בתחומים שונים).
ליצנות
רפואית:
עברה קורס באיכילוב והיא מתנדבת פעם בשבוע במחלקת הילדים של בית החולים "לניאדו"
בנתניה. את הליצנות עושה עם שותף (יובל) כשהיא בתלבושת ליצנית
מסורתית, שכוללת אף אדום. דליה: "כשאתה מקבל חיוך מילד חולה, וזה עושה גם לך
משהו בלב".
חוץ מזה: כבעלת
ג'יפון (ג'יפ קטן) מתנדבת במסגרת "גיבורים קטנים", עמותה הפועלת בבתי ספר של החינוך המיוחד ושאחת מפעילויותיה, הוצאת ילדים מבתי ספר אלה לטיולי-שטח. על פעילותה זו הוענקה לה בשנה שעברה מדליית
"ג'יפאית מצטיינת".
בנוסף: עובדת
בהתנדבות ב"אגף לייעוץ לקשיש" ב"ביטוח הלאומי", כיועצת ומחברת "סיפורי חיים"; מתנדבת בבית הספר במסגרת "ידיד לחינוך" ושוקדת על
הקמת קבוצת "יוגה-צחוק" בצורן לטובת הקהילה.
קורותיה: דליה ילידת קדימה שבשרון, בת לאב יליד הארץ שמקורותיו בתימן ולאם שעלתה כילדה
מחאלב שבסוריה. משפחת אביה, מספרת, הגיעה לארץ ישראל ב-1882, בעליית
הביל"ויים, וסבה היה הסתת היהודי הראשון בארץ ישראל. אביה, ממשיכה, היה מזכיר
המועצה המקומית קדימה וגזברה, ואמה התנדבה ב"ארגון אמהות עובדות"
וב"יעל" (יד עזר לחולה). למדה תיכון ב"טשרניחובסקי" נתניה,
אהבה לרקוד ב"חברה סלונית", שירתה בגדנ"ע בבסיס ג'יליל (היום
גלילות), התחתנה, ילדה ארבעה ילדים (ורד, חן, יקיר
ואור), בגיל 32 פנתה ללמוד כימיה באוניברסיטה תל אביב ועשתה תואר שלישי ("בהחלט
לא מומלץ להתחיל ללמוד כימיה עם ארבעה ילדים קטנים"). בהמשך, אחרי 30 שנות
נישואים, התגרשה והיום לדבריה, היא ב"סוג של פרק ב'".
עוגיה. "לבבות
סבתא", מהמילון המשפחתי
ישראלי: "מי שאוהב
את הארץ וניחוחותיה", דליה, "ולמרות שהוא מרגיז לעתים, יש בו חום שאין
באחרים". נועה: "מי
שאכפת לו מהארץ".
__
התיעוד נעשה כחלק ממיזם "דור 3 – שלושה דורות של ישראלים: לכבוד שנת
העצמאות ה-65 למדינת ישראל", במסגרת תכנית הקשר הרב דורי–"מזקנים אתבונן".
צלמת: רלי
אברהמי. כתב: אבנר אברהמי
מילון
אנליטיקהפיתוח שיטות איבחוניות להוכחת ניקיון התרופה, חוזקה ויציבותה, גם מהבחינה הכימית וגם מבחינת המשתמש
ציטוטים
”ישראלי - למרות שהוא מרגיז לעתים, יש בו חום שאין באחרים“