מאגר סיפורי מורשת

שמי נורית דואני, סבתא של אליאב, עמו אני משתתפת השנה, בתכנית הקשר הרב דורי. סיפרתי לנכדי, אליאב את סיפורי:

נולדתי בשנת 1951, במושב פורת בגוש תל-מונד. פּוֹרָת הוא מושב ישראלי מעורב של דתיים וחילונים בגוש תל-מונד, השייך למועצה אזורית לב השרון. המושב הוקם בשנת 1950, שנה לפני שנולדתי. השם "פורת" הוא סימלי פרוש  השם פורת הוא: שגשוג ופוריות. כנאמר בברכת יעקב: "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, בֵּן פֹּרָת עֲלֵי-עָיִן" (בראשית מ"ט, כ"ב).

אני הילדה השמינית למשפחה בת תשעה ילדים. למדתי בבית ספר "שכטרמן" בכפר יעבץ. בבית הספר היו שמונה כיתות עד כיתה ח'. לאחר שסיימתי לימודים בבית הספר היסודי, כיתה ח', התחלתי לעבוד בבית אריזה לתפוזים ובטיפול בילדים.

בהיותי בת 19 הכרתי את בעלי, נפתלי ובשנת 1970 התחתנו. חיינו ביחד שלושים ושש שנים ונולדו לנו חמישה ילדים ארבע בנות ובן: לבנה, אתי, אפרת גלית וברק. ילדיי למדו בבתי ספר: שפירא, בר אילן וברשת אורט. כולם סיימו את הלימודים עם בגרות מלאה.

בתאריך 3.1.2006, נפתלי, בעלי נפל מבניין שעבד בו כתפסן ולאחר שבוע ימים נפטר מהפציעה בגיל 67. בשנת 2015 התבשרנו בבשורה קשה אשר תוצאותיה מלוות אותנו עד היום, בתי היקרה אפרת חלתה בסרטן השד. היא טופלה ולאחר תקופה לא פשוטה החלימה. היינו מאושרים מאוד וחיינו חזרו למסלולם. לדאבון ליבנו לאחר שנתיים המחלה חזרה, אך הפעם בצורה אגרסיבית יותר. אפרת נלחמה בסרטן בכל כוחה במשך שנתיים. בינואר 2019 נכנעה למחלה ונפטרה.

לאפרת נולדו שלושה ילדים שתי בנות ובן. הבן נולד עם מחלה גנטית ובגיל ארבע נפטר.

כשילדיי היו קטנים גידלתי אותם בהמון אהבה ומסירות. בכל יום קיבלתי אותם עם ארוחה חמה ולא יצאתי לעבוד. כשהילדים קצת גדלו יצאתי לעבוד עם קשישים במשך שלושים שנה. כשאפרת חלתה נאלצתי לעזוב את העבודה על מנת לטפל בה.

על אף כל הקשיים שחוויתי המשכתי את החיים והכל הודות למשפחתי היקרה. אני שואבת כוחות מילדיי ומנכדיי ובזכותם אני ממשיכה את שיגרת החיים. אני גאה במשפחתי היקרה ומודה לקב"ה שנתן לי משפחה מגובשת ותומכת.

הזוית האישית

סבתא נורית: נהניתי מאוד להשתתף בתכנית הקשר הרב דורי ולבלות זמן איכות עם נכדי היקר. כמו כן נהניתי לשתף את הקבוצה בסיפורי האישי ולשמוע סיפורים נוספים.

אליאב: נהניתי מאוד לפגוש את סבתא בביה"ס, בכל פעם שהיא היגיעה, היא פינקה ושימחה אותי. חשוב לי מאוד, ללמוד ולהכיר את הסיפור ההיסטורי של משפחתי וחשוב לי מאוד, שכולם יכירו את סיפורה של דודתי היקרה אפרת ז"ל וילמדו עליה וילמדו ממנה על גבורתה.