ישנו בצפיפות והיה כיף
סבתא ברכה בן
נחום (65) ונכדה ניל סבח (11). "זה
מגניב שלאדם הראשון על הירח קראו ניל", ניל. סבתא ברכה
היא אמה של של ליאת, אמו של ניל.
הבית של סבתא: גבעתיים,
רחוב כצנלסון, בית דירות, קומה שניה, מהחלון רואים את הרחוב, גרה שם 40 שנה,
בשבתות וחגים מארחת את המשפחה (3 ילדים נשואים, 8 נכדים), מכינה
("קבוע"), מרק שעועית ואורז ("מתכון חאלבּי").
הבית של ניל: רמת גן,
רחוב הרא"ה, בית דירות, קומה שלישית, מהחלון רואים "הרבה מכוניות והרבה
עשן" (ניל). יש לו אח קטן (רותם), חדר משלו ("בעצם שליש חדר"), אבל
המחשב בסלון ("משותף"). אביו (אורן) איש מכירות של ציוד ספורט, אמו
(ליאת) עובדת בגן ילדים נכים ב"מועדון ספיבק".
הקשר הרב
דורי:
עד לפני שבוע, במשך כחצי שנה, נפגשו ברכה וניל בבית ספרו של ניל למפגש שבועי בן
חצי שעה. ניל לימד את סבתא "את כל הקטע הטכנולגי" וברכה סיפרה לו על
עצמה ועל תולדות המשפחה.
גילויים
הדדיים:
"למדתי שסבא נחום עבד בהרכבת תריסים בתל אביב", ניל. "למדתי שניל
ילד רציני, קפדן ובעיקר מתוק", ברכה.
עיסוקי ברכה: גמלאית של
עיריית גבעתיים, 28 שנים עבדה כמזכירה במחלקת התברואה, מאז פרישתה (2005) נוהגת ללכת
להרצאות ב"בית הוועד הפועל" ברחוב ארלוזורוב בתל אביב ("שומעת כלכלה,
משפט ומוסיקה"), תמיד, לדבריה, פנויה לשמרטפות, נהנית לשבת עם חברות
ב"אילנ'ס" ו"ארומה" (בתי קפה בקניון גבעתיים) ולנסוע לחו"ל.
לפני שבוע, מספרת, חזרה משבוע בברלין ("קצת היסטוריה, היה מעניין").
עיסוקי ניל: תלמיד כתה
ו' בבית ספר "הלל" ברמת גן, לחוגים לא הולך, מעדיף פגישות עם חברים, טלוויזיה
("בוב ספוג", "הפיג'מות"), לקרוא ספרים ("עכשיו שר
הטבעות"), לכתוב ולאייר. לכתוב ולאייר:
"קומיקסים עם דריפי, דמות שהמצאתי".דריפי, מספר, זה ילד בן 11, "פחות
או יותר כמוני שלפעמים קצת בדיכאון". ניל מצייר בעיפרון ("אני לא יודע
צבעים") ובקרוב, אומר, יכתוב סיפור אמיתי ("לא קומיקס"). רעיון כבר
יש לו.
תעודת לידה מנדטורית. ברכה נולדה חצי שנה לפני המדינה
קורות ברכה: ילידת תל
אביב, 15 בנובמבר 1947, הוריה ילידי ירושלים. אביה, אברהם טביב, שמוצא משפחתו בתימן,
עסק בשיפוצים, אמה אסתר, שמוצא משפחתה בחאלב, סוריה, הייתה עקרת בית "ובשלנית
מעולה". גדלה בדירת שני חדרים בשכונת רמת ישראל בתל אביב, עם תשעה אחים
ואחיות ("אני מספר 8"), מספרת שבביתם היו פזורים הרבה מזרונים
ומיטות-מתקפלות ו"היה כיף". עם זאת מציינת, הצפיפות לא עזרה "מי
יודע מה" לשמירת הקשרים בין האחים. כך או כך, יסודי למדה בבית ספר
"בלוך" השכונתי, זוכרת את האזעקה ב"מבצע קדש" ("הייתי בת
תשע ורצתי לרחוב לחפש אחי הקטן"), עקב המצב בבית לא המשיכה לתיכון ("היה
קשה להתקיים"), פנתה ללמוד פקידות בקורסים, ומהצבא ("לצערי") שוחררה
("שחררו אז את כל מחזור הבנות שלי"). ב-1967 התחתנה עם נחום, שכן שלה, שנפטר
לפני שנתיים, ובמהלך השנים ילדה בן (אליקו) ושתי בנות (ליאת ויפית).
ישראלי: "אוהב
את המדינה ועושה הרבה רעש", ברכה. "אחד שמקלל בכביש", ניל.
איחולים: "שלום עם השכנים", ברכה. "שנהיה
אימפריה", ניל.
תיעוד נוסף של הסיפור של ברכה בתכנית הקשר הרב דורי בבית ספר הלל ברמת גן
__
התיעוד נעשה כחלק ממיזם "דור 3 – שלושה דורות של ישראלים: לכבוד שנת
העצמאות ה-65 למדינת ישראל", במסגרת תכנית הקשר הרב דורי–"מזקנים אתבונן".
צלמת: רלי
אברהמי. כתב: אבנר אברהמי
מילון
בית הועד הפועלבית הוועד הפועל של ההסתדרות ברחוב ארלוזורוב 93 בתל אביב. תיכנונו מבטא את עקרונות האדריכלות הסוציאליסטית שבלטה בארץ משנות ה-30 ועד שנות ה-50 של המאה ה-20
ציטוטים
”ישראלי: אוהב את המדינה ועושה הרבה רעש. אחד שמקלל בכביש“