מאגר סיפורי מורשת

פעם לפני 64 שנה נולדה תינוקת זהבה בארץ ישראל וזהבה זו סבתה שלי.

סבתא שלי מספרת: "נולדתי בשנת 1954 בתל אביב בה אני מתגוררת עד היום. נולדתי לשרה אשכנזי שהגיעה לארץ מחלב שבסוריה ולמשה יוסיבוב שהגיע לישראל בגיל 13 מבוכרה שבאוזבקיסטן. הם הכירו כאן בארץ בתל אביב כמובן, התחתנו ונולדו להם ארבעה ילדים: שאול, אני זהבה, עליזה ורונית.

אבא שלי עבד בשוק הסיטונאי בסבלות ופירנס כך את הבית. אוכל אף פעם לא היה חסר. אבי תמיד הביא עימו תמיד פירות וירקות מהשוק, הבית שלנו היה פתוח ואירחנו חברים ומשפחה מדי שבת. גם באמצע השבוע הדלת הייתה וכל שכן או חבר שרצה לבקר או בן משפחה שרצה לאכול.

בהתחלה גרנו בשכונת התקווה וכאשר הייתי בת 8 והיה לנו יותר כסף עברנו לשכונה חדשה, יד אליהו. בגיל שש הלכתי לבית ספר "גיבורי" ושם הכרתי ילדה עדינה ומצחיקה בשם נצחיה שהפכה לחברה הכי טובה שלי. מאוד אהבתי לרכוב איתה באופניים ולגלות לה סודות, אבל חוץ מנצחיה היו לי עוד חברים.

כשהייתי קטנה, כלהילדים בשכונה היו יורדים לגינה והיינו משחקים, כל ילדי השכונה יחד, קופצים בחבל או בגומי, משחקים בחמש או בשבע אבנים וגם בגולות. כשהיה קר היינו מתאספים מתחת לבתים ומשחקים דמקה.

לא היו לי תחביבים מיוחדים ולא היו חוגים כמו שיש היום, אבל לפעמים כשהשתעממתי לקחתי דף נייר וציירתי, חוץ מזה אהבתי לשיר. החיים בתל אביב היו כיפיים והקרבה לים הביאה לכך שכבל שבת קייצי היינו מבלים בים יחד כל המשפחה. אהבתי גם ללכת עם בנות דודותי לבריכת "גלית" שהיום הפכה לחניון גדול.

חגיגת בר-בת מצווה של סבתא ואחיה שאול

כאשר גדלתי מה שהכי אהבתי היו קומזיצים, היינו עושים מדורה בלילות של ירח מלא, שרים שירים ומספרים סיפורים. באותם ימים אהבתי ללכת עם נצחיה למועדנים ולרקוד יחד, עם אחותי עליזה אהבתי לראות סרטים בקולנוע ועד היום אני זוכרת את כולם".

הזוית האישית

קורן: תל אביב של פעם היה מקום יפה ותמים לגדול בו וזו הילדות של סבתה שלי, ילדות יפה וצברית של פעם.