מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בתל אביב בתאריך 16.10.1939.

גרנו בשכונת בפחונים ובצריפים החיים לא היו קלים אבא ואימא שלי עבדו אבא היה נגר ועבד בבניין אמא שלי עבדה במשק בית כדי לפרנס את המשפחה היה קצת כסף אז עברנו לגור בצריף ברחוב דיזנגוף היה בו חדר אחד גדול שכולם היו ישנים בו מטבח קטן שאימא בישלה בו. השרותים היו בחוץ מקלחת בחוץ אמא הייתה מחממת על פתיליה מים ומכניסה לגיגית וככה היינו מתקלחים.

זו הייתה תקופת הצנע בארץ. היו נותנים קיצוב על האוכל היו נותנים לאזרחים תפריט יומי  שהינו קונים בערך בשש לירות: היינו מקבלים אורז, סוכר, בשר, גבינות שהינו יכולים לבחור, 12 ביצים ותפוחי אדמה. בזה היינו צריכים להסתדר כל החודש. היינו יכולים לקנות בשוק השחור תוצרת הארץ אבל מי שנתפס היה נקנס או נשלך לבית הסוהר בבית שלנו.

היה רדיו וכל הזמן שמענו מה מתרחש. ב14 למאי 1948כמה מדינת ישראל מהבוקר עד שעת הכרזת מדינת ישראל ישבנו ושמענו רדיו וברגע שהודיעו על מדינת היהודים כולנו יצאו לרחובות ורקדו ושמחו אבל מאז המלחמות עם הערבים שחשבו שהמדינה שייכת להם הרבה ערבים גרו שם בתל אביב יפו ורצו לכבוש את הכול.

משנת 1949 הייתה ממשלה קטנה והיא החזירה את תל אביב יפו הקדושה שלנו אלינו אבל מצרים לבנון וירדן בכל זאת נלחמו איתנו ורצו  לכבוש את ירושלים שם היו מלחמות קשות, הרבה נערים ישראלים התגייסו לצבא ויצאו להילחם על ירושלים והיא היום בירתנו. המלחמה שם הייתה קשה הרבה נהרגו אבל הייתה תקופה נחמדה כולם היו ביחד.

לא אשכח את התקופה בשנות ה-50 היה חורף קר ירד שלג ולא הלכנו לבית  הספר.

הזוית האישית

יהודית: התכנית נתנה לי אפשרות לספר לנכדתי היה החיים שהיו לנו בקום המדינה והרגשתי שזה חיבר ביני לבין ענבר סיפורים שהיא לא הכירה ואפשר לה להכיר את התקופה.

ענבר: התכנית נתנה לי אפשרות לדעת מה עבר על סבתא שלי ומה היא עשתה בחיים ובנוסף נתנה לי הזדמנות להכיר אותה יותר.