מאגר סיפורי מורשת

שמי דן וולפמן. נולדתי בשנת 1940 בתל אביב וכולם קוראים לי דני, חוץ מחברי הילדות שקראו לי אז וקוראים לי גם היום וולי.

אמא שלי נולדה בפולנייה והיו לה שתי אחיות. אמי למדה רפואה בעיר פראג בצ'כוסלובקיה, ושתי אחיותיה למדו רפואה בעיר וינה בירת אוסטריה.

אבי נולד באוקראינה ולמד הנדסה בפולניה.

שני הוריי עלו ארצה, לחוד, בתחילת שנות ה-30. הם הכירו אחד את השני בארץ, התחתנו וגרו ברחוב זמנהוף בתל-אביב. בתקופה זאת שלטו הבריטים בארץ. כמה שנים אחרי שהם התחתנו התחילה מלחמת העולם השנייה. האחיות של אמי עם משפחותיהן עדיין גרו בווינה.

בשנת 1938 אמי הצליחה לנסוע לווינה ולהסביר להן כמה מסוכן שם ושכנעה אותן לעלות ארצה. באותה תקופה הבריטים עדיין הסכימו שיהודים יעלו לארצם והן עלו ארצה וגרו בתל אביב. בשנת 1940 אני נולדתי ובאותו זמן באירופה כבר השתוללה מלחמת העולם השנייה והתחילה שואת היהודים. בארץ חיינו בשקט בשלווה, והבריטים יחד עם ההגנה שמרו עלינו נגד הערבים שכבר אז לא אהבו את נוכחותינו בארץ.

בשנת 1945 הסתיימה מלחמת העולם השניה בניצחון בנות הברית, וקצת אחרי זה קרו שני דברים: נולדה אחותי יהודית והבריטים אסרו על המשך עליית היהודים ארצה. היהודים ניצלו כל דרך לעלות אבל המצב היה קשה.

בשנת 1947 האו"ם הכריז על עצמאות ישראל ותכנית החלוקה.

מיד לאחר מכן  פרצה מלחמת השחרור והדבר הראשון שאני זוכר ממנה הייתה הפצצה של מטוסים מצרים על תל אביב, כאשר מלכה המטפלת של אחותי התינוקת ואני היינו בכיכר דיזנגוף ומלכה הגיבורה הפילה את אחותי לרצפה ושכבה עליה.

למדתי בבית ספר עממי (בית ספר יסודי) ותיכון בתל אביב, התגייסתי לצבא ושרתתי בחיל רגלים, נלחמתי במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור.

למדתי הנדסה בטכניון ושם בחיפה הכרתי את יפה, התחתנו ונולדו לנו שתי בנות: תמר ורותי. הן גדלו והפכו להיות אימהות טובות וחרוצות ושתיהן נשואות באושר לבעלים נהדרים.

הזוית האישית

דן: לדעתי תכנית הקשר הרב דורי היא מצוינת וצריך להמשיך אותה, רון ואני התחברנו מאוד.

רון: אני וסבא התחברנו מאוד ולדעתי חשוב מאוד להנציח את סיפורו של סבא.