מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ילדות בתל אביב הצעירה

סבתא ואני כשהייתי קטנה
סבתא בילדותה בחצר ברחוב הס תל אביב
סיפורה של סבתא חסיה ילידת תל אביב

סיפורה של סבתא חסיה ילידת תל-אביב

ילדות

נולדתי באפריל 1936 בעיר רמת-גן, למרות שמשפחתי גרה ברחוב הס (19) פינת אידלסון בעיר תל-אביב.

התקופה הייתה תקופת מאורעות תרצ"ו.

במונית בדרך מבית החולים הביתה ירו פורעים על המונית, פגעו בה אך לא פגעו בנו. ובגלל זה החליטו אמא פנינה ואבא אברהם צבי לקרוא לי חסיה – פרושו חס אדוני.

תמונה 1

עובדים בגינה

גן הילדים "דרור" הוקם ונוהל בידי הורי ולמדו בו ילדים מגיל 3 ועד גיל 8 היות וכלל שלוש כיתות גן וכיתות א' ב'. הגן היה ברחוב הס 19 בקומת הקרקע ואנחנו גרנו בקומה מעל. הגן היה מוכר בתל-אביב, ונחשב כמיוחד במינו.

 אני והעגלה

תמונה 2

משפחתי שהגיע בשנת 1925 הכירה רבים מאנשי תל-אביב כמו: ח. נ.ביאליק שהיה עובר בוקר בוקר ליד חצר הגן ומדבר עם אחותי הגדולה. הופיין שהיה מנהל בנק ישראל הראשון שגר מולנו. גליקסברג הצייר שגר ברחוב הס ובתו הצעירה הייתה חברתי הטובה. גרטרוד קראוס הייתה המורה שלי לבלט עד גיל 14.

פורים 1939

תמונה 3

אני למדתי בגן ובכיתות א', ב' ובכיתה ג' עברתי לביה"ס תיכון "גאולה". ברחובות קינג ג'ורג', ביאליק, אידלסון, הס, אלנבי (הרחוב הראשי שך אז), אזור מוגרבי( ובו שני בתי קולנוע ותאטרון), היו הרחובות העיקריים בהם העברתי את ילדותי. גלידה אכלנו בגלידה ויטמן ברחוב אלנבי. לפעמים פחדנו מכיוון שהצנחנים הבריטים (שקראנו להם כלניות) הסתובבו הרבה באזור שהו גדלתי. אבל תל-אביב הייתה עיר שמחה. מדינת ישראל הוקמה כשהייתי בת 12 ועד אז הייתה הארץ תחת השלטון הבריטי.

חנוכה 1951 בגן

תמונה 4

בכט' בנובמבר ישבנו בבית עם חצי רחוב (בביתנו היה אחד ממכשירי הרדיו היחידים ברחוב) והקשבנו להצבעה באו"מ. ברגע מסוים משהתברר לכולנו שיש רוב והאו"מ החליט על חלוקת ארץ ישראל לשניים והקמת מדינה יהודית הייתה השימחה רבה ויצאנו לרחובות שהיו מלאים באנשים ששרו ורקדו.

בגרות עד הקמת משפחה

ואז פרצה מלחמת השחרור, הכדורים מיפו פגעו בקירות בית הספר אך רק לזמן קצר כי באפריל 48 עוד לפני הכרזת העצמאות נכבשה יפו ע"י האצ"ל (עדין לא היה צה"ל המחתרות השונות לחמו בתוקפים המקומיים). בה' באייר הוקמה מדינת ישראל (14.5.48) וכשבועים אח"כ הוחלט על סיום המחתרות והקמת צבא ההגנה לישראל. התקופה הייתה מתוחה אך מרגשת כשהחברה מכיתות יא' ויב' גויסו לצבא שהוקם כולנו הרגשנו מאד חשובים, והצטרפנו לגדנ"ע שהוקם.

גדנ"ע ים

תמונה 5

בשנת 1950 הצטרפתי לגדנ"ע ים והמועדון שלנו התבסס בנמל יפו. עברנו הרבה הרפתקאות במסגרת זו. אך בכל הזמן הזה בילינו ונהננו מהחיים. באמצע כיתה ב' עברתי לסמינר הקיבוצים והוכשרתי להיות מורה.

ביוני 1956 התגייסתי, ובאופן טיבעי שירתתי בחיל הים. במלחמת קדש הוצבתי במחלקת תרבות של חיל הים שדאגה להופעות בפני המלחים שהגיעו לחוף אחרי פעילות בים. בגמר מלחמת קדש שרתתי כטכנאית בקשר וגילוי של חיל הים. כשהשתחררתי מחיל הים ביוני 1958 חיפשתי עבודה בתור מורה. (הורי מכרו בנתיים את ביתנו בתל-אביב ועברו לגור בנתניה) וקיבלתי עבודה בכפר קדימה ולימדתי בכיתות הגבוהות של בי"ס עממי ז'-ח'. אחרי שנתיים החחלטתי לעזוב וללכת ללמוד באוניברסיטה בירושלים שם למדתי גיאוליגיה – גיאוגרפיה.

שם גם היכרתי את סבא שמשון שלך. ישבתי במסדרון אחרי בחינה. סבא עבר שם ושאל את לומדת גיאוגרפיה? עניתי לא, אני לומדת גיאולוגיה. איפה את גרה שאל אמרתי בנתניה, אמר לי גם אני גר בנתניה ושאל היכן בנתניה עניתי לו ע"י גן הגיבורים ברחוב קיש. צחק ואמר גם אני גר על יד גן הגיבורים אבל מהצד השני ברחוב בר כוכבא. והוסיף אני מוכרח לגשת לפרופסור יש לי פגישה איתו חכי כאן תיכף אחזור.

חיכיתי בערך רבע שעה או חצי שעה אבל הוא לא חזר אז הלכתי לי.

שלושה חודשים אח"כ ישנתי צוהרים ואמא שלי העירה אותי ואמרה מישהו מהמחלקה לגיאולוגיה מחכה לך בסלון. לבשתי חלוק מצ'וקמק ויצאתי כי חשבתי שזה סתם חבר ללימודים. והנה סבא שמשון עומד שם, הוא סיפר לי שיומיים אחרי שדברנו בירושליים הוא נסע לאירופה וחזר לפני יום אבל זכר אותי אז כשחזר זכר את הרחוב ובא. זה היה יום שלישי אחר הצהרים ואני הייתי עסוקה באותו הערב ולכן קבענו להיפגש ביום שישי. ביום שישי יצאנו לבלות וגם בשבת ונדברנו להיפגש בירושלים ביום שני.

אני נסעתי ביום מראשון וסבא היה צריך לבוא ביום שני. באתו הערב הלכתי לקולנוע עם חברה ואמרתי לה פגשתי את האדם שאיתו אני רוצה לחיות כל חיי, אבל מי יודע מה יקרה. אבל כשחזרתי לחדר בו גרתי הוא חיכה לי. באותו שבוע נפגשנו כמעט כל יום וביום חמישי אחה"צ נסענו יחד לנתניה. באותו הערב הלכנו יחד לקולנוע וכשיצאנו מצאנו חתול פיצפון והלכנו יחד לחפש את אמא חתולה. מצאנו. ואז הלכנו לבית שלי.

בדרך אמר לי, אני רואה בדמיוני אח והאש בוערת בו ואני זקן ויושב בצד אחד ואת יושבת בצד השני, ושאל מה דעתך האם זה נראה לך כעתיד שלנו. בשמחה אמרתי כן. שבעה וחצי שבועות אח"כ התחתנו ומאז החתונה עברו חמישים וחמש וחצי שנים. אח אין לנו אבל אנחנו עדיין יושבים ביחד.

מהקמת משפחה ועד היום

בשנת 1963 עברנו לגור בדימונה סבא סיגל התינוקת ואני, שם עבדתי שנתיים כמורה למתמטיקה בכיתות ז' – ח' אח"כ עברנו לבאר שבע וגרנו בה 3 שנים ואת מלחמת ששת הימים עברנו שם. בקיץ של שנת 1967 עברנו לחיפה ושם בספטמבר 1968 נולד איתי (אבא של טל) ו 22 חודשים אח"כ נולד סיון. ביולי הקרוב ימלאו 50 שנה שאנו גרים בחיפה.

בחיפה הייתי מורה למתמטיקה בבית ספר בסמ"ת עד שנת 1980. אז יצאתי לשנת שבתון והשתלמתי במחשבים. בסמ"ת ביה"ס הטכני שליד הטכניון. (בבוסמ"ת היה תיכון ואח"כ כיתות יג' יד' טכנאים והנדסאים) חזרתי לבסמ"ת ולימדתי תיכנות מחשבים ומערכות מידע. בשנת 1983 קיבלתי על עצמי את ניהול מחלקת המחשבים בבית הספר ושמשתי כראש מחלקה עד פרישתי לגמלאות בשנת 1996.

עכשו אני נהנית מנכדי.

תמונה 6

אני וסבתא

תמונה 7

 

הזוית האישית

טל אקסלרוד: התעניינתי מאד לחקור וללמוד על החיים של סבתא שלי, והיה לי כיף לעשות איתה את העבודה ושלמוע ממנה על ההיסטורה של קום המדינה.

מילון

מאורעות
מועדים או ימים מיוחדים בהיסטוריה של העם היהודי

מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט
המרד הערבי הגדול, מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, היה מרד מאורגן שפרץ בארץ ישראל בשנת 1936, ונמשך בהפסקות עד מרץ 1939. מרד זה כונה באנגלית: המרידה הערבית בפלשׂתינה (Arab revolt in Palestine 1936-1939). במהלך המרד נהרגו למעלה מ-400 יהודים, כ-200 בריטים וכ-5,000 ערבים, רובם במסגרת חיסולי חשבונות ותקיפת מתנגדים. מספר קהילות יהודיות או יישובים קטנים נחרבו, גלו או פונו.

ציטוטים

”בסמ"ת - בית ספר מיקצועי תיכוני“

הקשר הרב דורי