ילדות ברמת ישי
נולדתי בישראל בשנת 1947. הורי עלו מהונגריה, לאחר שהיו במחנה ריכוז באושוויץ. נולדתי כצברית, נולדתי בישראל.
אמי קטי שבארץ הפכה ליהודית ואבי פאלי שהפך ליצחק, התחתנו בהונגריה במחנה של הסוכנות לצעירים שחזרו מהמלחמה. הם עלו לארץ בשנת 1946. הגענו לרמת ישי ושם עברתי את ילדותי.
רמת ישי שוכנת בצפון עמק יזרעאל שקרוייה על שמו של יש"י אדלר שתרם כסף למקום. בכניסה לישוב שוכן החאן שנבנה בזמן הטורקים. בילדותי עבר על המבנה גלגולים שונים, היה מפעל סוכריות טופי, שהינו כילדים באים לבקש סוכריות. במבנה היה גם דואר מקומי, היה שם אולם שבו לימדה המורה נינה בלט ושם ביליתי חמש שנים.
החאן
היה לנו מקום שנקרא ה"קן' 'ושם היינו מתכנסים עם חולצה כחולה ושרוך אדום ועושים פעילויות שונות.
במאפיה שהוקמה במקום הייתי רצה לקנות לחם טרי וחם ועם קנקן לחלב הייתי רצה לרפת של השכנים. זוכרת את הסוס והעגלה שהיו מביאים קוביות גדולות של קרח. הגיעה גם העגלון שמכר נפט לפרימוס שעליו הייתה אימא שלי מבשלת את המאכלים ההונגריים שלה.
גרנו כ-150 משפחות היינו כ-30 ילדים בגן.
בגן הילדים
הספר הראשון שקראתי "אלה קרי הילדה מלפלנד". אז גם למדתי לבשל מאמי מאכלים הונגריים, היום גם ילדי מבשלים לנכדי את אותם תבשילים.
גומבוץ
יש גם כמה סיפורים שעברו במשפחה
עוד סיפור שעבר במשפחה הוא השמלה
רמת ישי מקום ילדותי מרגש תמיד, הכלניות והרקפות מעלות זיכרונות ילדות. המקום היה פורח והיינו רצים יחפים בשדות. בגיל 12 עזבתי את רמת ישי ועברתי לפתח תקווה.
הזוית האישית
סבתא שרה: פעם ראשונה שאני מספרת לנכד שלי את ילדותי וזה קרה הודות לתוכנית הקשר הרב דורי.
איתן: למדתי להכיר את ילדותה של סבתא שלי דרך תוכנית הקשר הרב דורי ונהניתי מאוד לשמוע את סיפורה.
מילון
החאןמבנה טורקי
הקן
מקום מפגש של תנועת הנוער
עגלון
מוביל את הסוס והעגלה