מאגר סיפורי מורשת

שמי ליאורה פלג מתתיהו, נולדתי ב 1946 בתל אביב, להוריי שושנה ארקין ועמנואל מטיס.

אמי נולדה בשנת 1920בתל אביב ואבי נולד בשנת 1916 בגרודנוב שבפולין (כיום גרודנוב נמצאת בבלארוס) אבי עלה לארץ בשנת 1934 אבי ואמי נפגשו בארץ.

כבר במהלך מלחמת העצמאות, באביב של שנת 1949, החליטה ממשלת ישראל בראשות דוד בן גוריון להתחיל משטר של צנע. עיקרו בשלב הראשון, היה קיצוב במוצרי המזון ובמצרכים בסיסיים ולאחר מכן קיצוב במוצרי הלבשה והנעלה. כמו כן הטילו עונשים חמורים על ספסרות ועל מסחר בשוק שחור.

קשיי הקליטה של העולים החדשים אלצו את הממשלה להנהיג משטר של צנע ומלחמה ביוקר המחיה. רבים מהעולים היו חסרי כל והיה צריך לדאוג להם למגורים להאכילם ולהשקותם. כל בית אב קיבל פנקס נקודות, שהקנה לו זכאות לרכוש מוצרי יסוד כגון שמן, סוכר ומרגרינה. מאוחר יותר יכלו לקנות בתלושים מוצרי ביגוד, הנעלה וכלי בית.

בילדותי גרתי בשכונת שבזי שבתל אביב ומשם יש לי זכרונות נעימים וגם פחות. בשכונה גרנו בשכנות יהודים וערבים. החיים שלנו היו פשוטים מאוד והסתפקנו במועט. לא היו לנו הרבה משחקים, היינו ממציאים משחקים בחצר ושחקנו בחבל גומי, בקלאס.

זכור לי מקרה, כשהייתי בת 3 היה לי חבר שקוראים לו טאטול, ילד ערבי. יום אחד יצאתי לחצר וטאטול היה שם ואכל סנדוויץ. הסתכלתי עליו איך הוא אוכל בתאווה את הסנדוויץ'. הוא שם לב שהייתי מאוד רעבה והציע לי: "בואי ואתן לך מהסנדוויץ שלי". הוא לקח את הסנדוויץ שאכל והניח אותו על האדמה וקפץ עליו, טאטול הרים את הסנדוויץ וחתך אותו לחצי ונתן לי חצי. מאוד שמחתי ואכלתי את הסנדוויץ, אחרי כמה שעות קבלתי כאבי בטן.

מקרה נוסף שחרות בזכרוני שאז לא היה מספיק כסף לארוחה חמה. הארוחות בבית היו מאוד צנועות וערב אחד אני ובני משפחתי ישבנו לאכול ארוחת ערב, אמי הגישה לכל אחד ואחת את הארוחה ואילו לאבי לא שמו אוכל, שאלתי אותו: "אבא למה אין לך אוכל?" אז אבי ענה לי: "אל תדאגי חמודה שלי, מה שתשאירו אני אוכל, יש לי פה פח" ועם היד הוא דפק קלות על הבטן.

כעבור כמה שנים, כשהגעתי לגיל המצוות, כמה ימים לפני בת המצווה, הלכנו לסטודיו של צילום וצלמו אותי ואת משפחתי ורק את אבא שלי לא ראו בתמונה כי הוא היה נמוך קומה אז הצלמים שמו לו ספרי טלפונים מתחת לרגליים והוא עמד עליהם! וכך ראו אותו. את חגגית הבת מצווה שלי חגגנו בבית רק עם המשפחה, בלי חברים וזהו זיכרון חזק מילדותי.

תמונה מחגיגית הבת המצווה של סבתא ליאורה 

השיר בו בחרנו: תתארו לכם עולם – שלמה ארצי

הזוית האישית

ליאורה: המסר שלי הוא תמיד לעזור לאנשים או לילדים שזקוקים. ולהנות מכל רגע בחיים.

סיון: למדתי מהסיפור שפעם החיים היו לא פשוטים. וצריך להנות מכל רגע בחיים.