מאגר סיפורי מורשת

שמי זהר וילנסקי יליד 18/08/47 נולדתי בישראל, סבא של נעמה, בוגר אוניברסיטת תל-אביב ככלכלן, בצבא שרתי כמכונאי טנקים, השתתפתי במלחמת ששת הימים כמכונאי בגדוד שריון.

עסקתי בתחום הביטוח והשקעות בסטרטאפ, פרשתי מהעבודה לפני כחודש, אני ממלא את זמני  בפעילות למען הקהילה וממשיך לטפל בסטרטאפ בהם השקעתי.

אספר לכם על ילדותי בנוף ים, ילדות שונה מזו הקיימת כיום.

ילדותי עברה עליי בנוף ים החל מגן חובה, בית ספר יסודי ותקופת למודי התיכון. ילדות שחלפה במסגרת קבוצת ילדים מגובשת אתה אני בקשר עד היום למעלה מ 65 שנים.

אנו ילדי מחזור ג' בבית הספר היסודי בנוף ים. מגרש המשחקים שלנו בקיץ וגם בחורף היה בחוף הים בסידני עלי, לאחר הלימודים היינו נפגשים בים לספורט, לדייג תת מימי ולמשחקי חברה.

בקיץ היינו מתרחצים באפולוניה שם היה אזור רחצה מוגן , והורינו אפשרו לנו לרחוץ בים באפולוניה ללא השגחתם.

המשחקים המשותפים אחרי הלימודים היו לעיתים חשובים מהלימודים.

בגיל תשע חווינו כולנו את מלחמת סיני, גם בנוף ים הורגשה תכונה והרגשה שמתחוללת מלחמה. בחצר ביתנו הוקמה מפקדה אזורית לטיפול בבעיות העורף,אנו הילדים עזרנו בכל מה שניתן לנו לעשות.

החיים חלפו בשלווה כפרית מוחלטת ולקראת גיל ארבע עשרה בנינו חסקה ואחריה עוד אחת ועוד אחת, בירידה לחוף סדני עלי בנינו צריף שקראנו לו:

"נערי החוף" על שם סרט שראינו באותה תקופה.

יותר ויותר זמן בילינו בים דגנו דגים וצלינו אותם על האש. הים הפך למרכז חיינו.

תקופת התיכון הגיעה, התפזרנו בין התיכונים השונים: תיכון "אורט" בהרצליה, תיכון חדש בתל אביב, אליאנס בתל אביב ואני הלכתי ללמוד "באורט" בנתניה.

עם תום הלימודים בתיכון התגייסנו כולנו בנים ובנות, עברנו את מלחמת ששת הימים כחיילים בסדיר,  הקשר בינינו נמשך, במהלך מלחמת ההתשה איבדנו חבר יקר בשם מיכאל אשר נהרג כגיבור

מיכאל עלה מפולין עם משפחתו כבן יחיד, מיד עם עלייתו ארצה הפך לחברי הטוב, למד עברית במהירות, היה תלמיד מצטיין בבית ספר היסודי ובתיכון אליאנס. מיכאל היה מנהיג מטבעו ולמרות היותו בן יחיד התגייס לחיל קרבי והלך לקורס קצינים.

במלחמת ההתשה הוא פיקד על סוללת תותחים מתניעים. המ"פ נהרג והוא מונה למ"פ תוך כדי קרב.

הקשר בין התותחים המתניעים נותק, מיכאל דיווח למג"ד שהוא יוצא מהתותח לתת הוראות לשאר התותחים, המג"ד אמר לו לא לצאת, הוא יצא למרות זאת וקיבל פגיעה ישירה, כעבור כדקה התותח שלו עם אנשי הצוות שלו קיבל פגיעה ישירה וכולם בתותח נהרגו.

מגיל חמש ועד היום במשך שישים ושש שנים אנו בקשר, משתתפים בשמחות ובימים פחות שמחים.

הזוית האישית

נהנינו להשתתף בתכנית ואנחנו מאחלים אחד לשני בהצלחה בחיים.