מאגר סיפורי מורשת

שמי שרה גאלדבערג (על שם שרה אמנו) לבית משפחת זלמנוב. נולדתי בכפר חב"ד שבישראל בתשי"ב, ואני הסבתא של צביה העכט.

לאבי קראו ישראל יצחק, ולאמי יוכבד, לאחיי ולאחיותיי קראו: רבקה, שרגא, שמוליק, מוישה, מענדל וירחמיאל. אני השנייה במשפחתי. גדלתי בכפר חב"ד עד גיל תשע עשרה, ואז נסעתי לעבוד בשליחות בבית ספר באיטליה.

הוריי

אמי עבדה בתחילה כ"גננת", ומאוחר יותר היא הייתה מורה בחולון, ואילו אבי עבד במקצוע ה"שחיטה". חוץ מהעבודות לפרנסה, הם עסקו גם בהתנדבות למען הכלל: אבי היה חבר ב"וועד" כפר חב"ד והיה אחראי על ארגון ההתוועדויות ועל פעילויות נוספות. בין השאר הוא דאג שיתקינו גנרטור חשמלי בכפר. כדי שבשבת יוכלו להשתמש עם החשמל שיוצר על ידי הגנרטור במהלך השבוע, ולא יהיה צורך להשתמש בשבת בחשמל שמגיע ישירות על ידי חברת החשמל, מחשש לעבודות המתבצעות בשבת בחברת החשמל. אמי עבדה בהתנדבות בפנימייה בכפר חב"ד בתפקיד "אם הבית".

הבית בכפר חב"ד

אני ומשפחתי גרנו בתחילה בבית ערבי, שננטש על ידי הערבים לאחר "מלחמת השחרור"; היה זה בית מאבן, עם חדרים גדולים. בבית הזה גרו: סבי וסבתי, הוריי וארבעת ילדיהם. כשהייתי בת חמש עברנו לגור בבית חדש, שקבלנו מהמדינה, כי היינו עולים חדשים. בבית החדש היינו שבעה ילדים והיו לנו רק שני חדרי שינה; חדר אחד להורים וחדר אחד לכל הילדים עם מיטות מתקפלות. ביום היינו סוגרים את המיטות וכך היה לנו מקום בחדר, אך בלילה היינו פותחים בחזרה והחדר שוב התמלא במיטות.

אהבתי מאוד לשחק משחק מחניים בכדור, כי רצתי מאוד מהר והוספתי הרבה נקודות לקבוצה שלי.

אמי הכינה הרבה פעמים פירה, כי אהבנו את זה מאוד. בשבתות וחגים התארחו אצלנו בבית תמיד אורחים לא דתיים מקיבוצים, שבאו לראות את החיים הדתיים והחב"דיים.

בילדותי

ביחידות אצל הרבי

כשהייתי בכיתה י"ב, זכיתי להיות במחיצת הרבי ולהיכנס ליחידות. כמו שנהוג, כתבתי לרבי כל מה שרציתי להודיע ולבקש ממנו. בין השאר, כתבתי שאני מאוד אוהבת מתמטיקה, וב"ה מצליחה בזה. והייתי רוצה בשנים הבאות ללמוד ולהתקדם במקצוע זה ולפתח אותו. ואני שואלת האם לעשות זאת? ומבקשת ברכה להצלחה.

הרבי ענה לי על כל שאלותיי ועל השאלה הנ"ל ענה: "האסט ניט וואס צו טראכטן וועגן דעם", כלומר: אין לך מה לחשוב על זה, והמשיך (באידיש): "עלייך לעשות חשבון (הרי דיברתי על מתמטיקה J ) מכל הכישרונות והכוחות שלך ולנצלם לחינוך". קיבלתי את התשובה בהפתעה גמורה, אבל בשמחה – שיש לי תשובה ברורה. ברכתו של הרבי, מלווים אותי בכל רגע מחיי, הן במשפחה, והן בעבודתי בבית הספר .

יה"ר שנזכה בקרוב ממש להתראות עם הרבי, כאן, למטה מעשרה טפחים, ולהמשיך ליהנות מאורו, חוכמתו וכו', בגאולה האמתית והשלימה נאו מיד ממש!!

הזוית האישית

סבתא שרה משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי עם נכדתה צביה.