מאגר סיפורי מורשת

שמי ניר הופטמן, אני משתתף השנה עם סבתא שלי, ניבה ענבר, בתכנית הקשר הרב דורי. סבתי נולדה לבית משפחת הלפרין בשנת 1939, בתל אביב. ביקשתי מסבתי לספר לי על ילדותה וסבתא סיפרה לי:

"נולדתי פה בארץ לפני שזאת הייתה מדינת ישראל, קראו לה אז פלסטינה. נולדתי בבית חולים בלינסון בפתח תקווה וגדלתי בתל אביב. בילדותי הינו משחקים ב"תופסת", קפיצה בחבל, בקלאס על המדרכות. היו משחקים גם בבית: בדמקה ודוק ומשחק ריכוז וגם כמובן כשהיינו יותר קטנים היינו משחקים עם בובות וקוביות פחות או יותר אותו דבר כמו היום.

הלבוש בתקופת ילדותי היה די דומה למה שיש היום,אך ההבדל היהבעיקר שבנות לבשו אז חצאיות או שמלות ובנים לבשו מכנסיים בערך כמו היום, רק שהיו הרבה פחות בגדים מאשר מה שיש לנו היום זה בטוח.

היו לי הרבה חברות יש כמה שעמן נשארתי בקשר, כמה חברות לא רבות. יש לי חברה אחת שאיתה אני בקשר הדוק, אפשר להגיד שאנו ביחד, מגיל הגן. היינו ביחד גם בביה"ס היסודי. בתיכון היא הייתה בתיכון אחר, אבל אנחנו נשארנו עד היום בקשר כחברות קרובות. יש לי עוד חברה מאוד טובה מבית הספר התיכון שמה אריאלה והיא חברה שלי מהכתה החמישית בתיכון. סבא אלכס ובעלה של אריאלה, גדעון התחברו כשהם היו באים אלינו לבקר בביה"ס התיכון ומאז נשארנו חברים טובים. את סבא אני הכרתי כשהייתי בת 15 בתיכון והוא היה בן 19, אבל לא הייתי מיד חברה שלו.

גם בתקופתנו היו זמרים ואנשים מפורסמים, אני לא הייתי כזאת שאוהבת כוכבים ודברים כאלה, אבל הייתה זמרת מאוד ידועה שקראו לה שושנה דמרי ועוד זמרת ידועה שקרו לה יפה ירקוני. היו גם שחקנים ידועים (שחקני תאטרון) כמו חנה רובינא ומסקין, הם כבר לא בחיים, אבל הם היו הראשונים בתיארון "האוהל" ו"הבימה"."

סבתי בילדותה

הזוית האישית

ניר הופטמן תיעד את זכרונות הילדות של סבתא ניבה ענבר במפגשי תכנית הקשר הרב דורי.