מאגר סיפורי מורשת

שמי מילי אברהמי לבית פרידה ושמואל קופנהגן. נולדתי בפולין בשנת 1946 בעיר וורוצלב. אחי הגדול אברהם נולד בסיביר בזמן מלחמת העולם השנייה ואילו אחי הצעיר ממני בשלוש שנים, יעקב, נולד כמוני בפולין.

למדתי בבית ספר לא יהודי והייתי הילדה היהודייה היחידה. כל בוקר בפתיחת השיעורים היתה תפילה ,אבל לא התפללתי אלא עמדתי בשקט. היו לי חברות טובות ושמה של אחת מהן שהיתה לי חברת נפש היא אווה (לפני כמה שנים היא עברה לגור בדנמרק ונודע לי שהיא שם אז יצרנו קשר ונסעתי לבקרה – זה היה מרגש במיוחד).

כולנו , במשפחה ,למדנו מוזיקה, אני למדתי פסנתר ואחיי כינור (לאחר כמה שנים, היינו חייבים למכור אותם בגלל המצב הכלכלי). יש לי זיכרונות רבים כמו גלישה בשלג והשתתפות  בתנועת הצופים. לצערי באחד הימים, הייתי עדה לתקרית אנטישמית. ראיתי ממרפסת ביתי מכות ורצח של אישה יהודייה על ידי פולנים שיכורים.

בגיל 11 עלינו לארץ בעליית גומולקה (ראש ממשלת פולין בשנת 1957). בשנה הזו עלו המונים בגלל האנטישמיות שהלכה ואסלימה. הרשו לנו לקחת מעט ריהוט וציוד בעזרת "תשלום". לקח לנו שבועיים לעלות לארץ דרך אוסטריה ומאיטליה בספינה מטלטלת, ועקב זה וחלינו במחלת ים.

בהגיענו לחיפה הסיעה אותנו משאית בחושך, בלילה  לשכונת יבנה . בחולות התגוררנו בצריפים קטנים וצפופים מאוד.  זכור לי החום היוקד של חודש יולי (הצריפים היו מפח). הורי עשו מאמצים לעבור למקום טוב יותר ומצאו משק במושב "גן הדרום".

בשנים הראשונות גרנו בבית קטן ללא חשמל, ללא ריצוף (הרצפה היתה עשויה מבטון), גם אוכל היה חסר. בבית הספר היו לי מורים מעולים. המנהל ישראל גורלניק טיפח אותי במיוחד. הייתי פעילה מאוד בבית הספר, במיוחד במגמת החקלאות – הירקות והכוורת.

לאחר לימודי כלכלה, תמחירנות וסטטיסטיקה עבדתי במפעל "יפו מור" לשימורי פרי הדר באשדוד. עקב מעבר לתל אביב ניהלתי בית ספר לרפואה משלימה ששמו היה "מירב".

במבט לאחור עברנו טלטלות רבות מהעלייה לארץ ועד להתאקלמות ולצמיחה אישית ומשפחתית.

עיר הולדתי וורוצלב

הזוית האישית

מילי אברהמי: חשוב היה לי לספר לנכדתי על ילדותי כשהייתי בגילה מכיוון שחשוב לי שתכיר אותי יותר טוב ותוכל לספר בדור הבא. לכן בקיץ הזה אנחנו נטוס לפולין ואני ילמד את נכדי על ילדותי: אראה להם את בית סיפרי, את ביתי, את המקומות שבהם שיחקתי ועוד…

נעמי: אני נהנתי מאוד בפעילות מכיוון שלמדתי המון על המשפחה שלי בדורות הקודמים. בנוסף, אני אוהבת ללמוד עוד ועוד במיוחד מהמשפחה.