מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בקייב שבאוקראינה בשנת 1946. בהיותי בן חודש החלו הורי במסע עלייתם לארץ, מסע שנמשך שנתתים. בשנת 1948 (בן שנתיים) עלינו לארץ. כעולים חדשים שוכנו הורי בבתי ערבים נטושים שבגבול תל אביב- יפו. שנותיי הראשונות עברו בסקרנות רבה של הסביבה ובמשחקי ילדות בסביבה הרוסה של שברי בתים על שפת הים. הייתי פריק של ספרים והחלפתי ספרים בתדירות גבוהה בספריה שנפתחה בארמון השייח חסן בק.

בית ספר "תחכמוני" בו למדתי היה כור היתוך של תלמידים מכל העדות שגרו בסביבה. בית ספר זה עיצב את אישיותי, פיתח סקרנות ודמיון רב בעיקר בעקבות ספר חסמ"בה (מערות, אסירים, בריטים וכו'….)

התפללנו בבית כנסת המזרחי שעל גבול יפו. בית הכנסת והתפילות שבו פיחתו בקרבי אהבה לסגנון התפילה הנהוג, סגנון המלווה אותי עד היום. אני נזכר במיוחד במספר אירועים שהשאירו עלי חותם עצום: הלכתי עם אבי לתפילת תשליך בשפת הים שהייתה קרובה לביתנו. סביבנו נהרו המוני בית ישראל לשפת הים, ובגדת הים הצטבר המון רב של יהודים שאמרו תשליך, מחזה שהשאיר עלי רושם עז ועמוק.

זכורני במיוחד נהירה המונית של אנשים לכיוון רחוב אלנבי. ברחוב זה נערכו עדלאידע ומצעדי יום העצמאות. במיוחד התרשמתי מהקהל הנושא עמו כיסאות וסולמות ע"מ שיוכלו להתמקם כראוי ולצפות במצעדים.  אירועים אלו של פורים ויום העצמאות השאירו בליבי רושם עמוק המלווה אותי עד היום. שיחה נוספת הזכירה לי את שמחת תורה. במהלך הקפות יצאו המוני מתפללים להקפות ברחובות שכונה, שמחה רבתי וריקודים עם ספרי תודה השפיעו רבות על אמונתי.

בבגרותי עברנו לדירה בצפון תל אביב ובה עברתי ללמוד בתיכון עירוני ב', תיכון שבזמנו היה גולת הכותרת שבתל אביב לילדי המזרחי. בסביבה זו זכורני הארועים הבולטים הבאים: יציאה לכיכר מלכי ישראל (כיום כיכר רבין) בו נערכו ונעכרים עד היום אירועי שבוע הספר. נהניתי מאד לעבור בין הדוכנים, לדפדף ולעלעל בספרים ולרכוש את הספרים שאהבתי במיוחד (קריאה וספרי ביוגרפיה). כן התרשמתי והושפעתי מההקפות השניות שנערכו מידי שנה בכיכר מלכי ישראל.

במקום מגורי בצפון תל אביב התרשמתי מהפיתוח באזור: מאזורי ביצות וקרקור צפרדעים נבנו בתים ונסללו כבישים, פיתוח מרגש ביותר. אחד האירועים שהשפיעו על חיי היה לימוד שחייה בבריכת "גן הדסה", בריכה שמוקמה על גבעה נישאה במקום בו שוכנים כיום "גן העיר" ועיריית תל אביב. כמו כן אני זוכר יציאה שלי עם הורי לגן החיות ששכן ברחוב הדסה, בו הכניסה בשבתות היתה חופשית ללא תשלום.

וכנאמר ההיסטוריה מסתובבת וחוזרת על עצמה, עברו שנים רבות והועסקתי כמנהל משאבי אנוש בעיריית תל אביב, מתקן לו הייתי עד להקמתו ומי תאר ופילל שזה יהיה בעתיד מקום עבודתי….

הזוית האישית

סבא שלום: הפרויקט מאוד מעניין תורם מאוד לקשר שבין דור הסבים והסבתות לנכדים.  הוא מאפשר באופן ישיר לנכדים להכיר יותר טוב את עברם תרבותם ואורח החיים של הסבים. הוא מאפשר ליצור קשר היסטורי ישיר בין הדור של הסבים לבין הנכדים. כזה הפרויקט מאוד תורם ומפרה את הזיקה הבין דורית.

אופק: פריוקט מעניין ומהנה שבזכותו זכיתי להכיר טוב יותר את סבא שלי.