ילדותו ובגרותו של של סימון בישראל
ילדות ונקודות ציון משמעותיות נוספות בחייו של סימון ביטון
נולדתי במרוקו, גדלתי בעיר טבריה קרוב לשפת הים וכל יום הייתי קופץ למי בכנרת ושוחה במשך הרבה
שעות בכל יום.
יום אחד, פגשו אותי הדייגים בטבריה והציעו לי לעבוד איתם בדייג. העבודה איתם הייתה קשה מאחר
ואנחנו היינו דגים בקרבת הגבול עם הסורים. לאחר מספר חודשי עבודה, גילו אותנו הסורים, הם ירו עלינו
ונאלצנו לעזוב את הסירות, לקפוץ למים ולהתחיל לשחות לכיוון חוף טבריה, שחינו במשך 17 שעות ללא
הפסקה, זה היה אירוע חוויה שלא אשכח.
הפסקתי לעבוד בדיג והתחלתי לעבוד בדואר בחלוקת הדואר. עבדתי שם כשנתיים ואז עניתי למכרז של
חקירות בדואר חיפה. ניגשתי למכרז וקיבלתי את התפקיד. במשך כמה שנים עבדתי במנהלה. עם הקידום
נבחרתי ליושב ראש נציגות העובדים של חיפה והצפון.
בשנת 1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים. המלחמה פרצה ביום שבת. הייתי בבית הכנסת וכשחזרתי בסוף התפילה הביתה שמעתי שקראו את הסיסמא שלי לגיוס מילואים דחוף. התייצבתי בבסיס ומפקד הבסיס נזף בי
על שלא התייצבתי יום קודם.
הוא שאל אותי במה אני עובד ואני אמרתי שאני איש של הדואר והוא הציע לי לעבוד בתחום בו אני עוסק.
וכבר באותו יום התייצבתי לשרת בסוכנות הדואר של הבסיס כדי לשלוח מברקים לטייסים שנמצאים בחו"ל
על מנת שיחזרו ארצה בדחיפות. בסוף היום בלילה הלכתי לאפסנאות לקחתי כמה שמיכות וחזרתי לסוכנות
הדואר שם התמקמתי וישנתי.
באמצע הלילה, בסביבות 11 בלילה, הגיע אליי קצין בכיר והודיע לי שמפקד הבסיס ביקש כה מתוך הערכה
לעבודה הטובה שעשיתי במשך היום, לקחת אותי לישון בחדר הטייסים. וכך עברתי ללון שם, בשעה 4 לפנות
בוקר הסורים התחילו להפגיז. ירו עלינו טיל פרוג שפגע ישירות ,פגיעה קשה בחדר שלנו .
היו עמנו 2 טייסים שנהרגו במקום ואני נפצעתי מאוד קשה. אושפזתי בבית חולים במשך כ-5 חודשים
ולאחר 5 חדשים בבית חולים, נלקחתי להבראה בבית קיי בנהריה . עוד כ-3 חודשים ורק אז חזרתי הביתה.
חזרתי לעבודתי בדואר בתפקיד מנהל משק וחקירות וכיושב ראש נציגות העובדים עד לפרישתי לגמלאות
משירות דואר.
אנו צריכים להיות גאים בצבא החזק שלנו ומדינתנו שהיא ארץ נהדרת.
מילון
אפסנאותכינוי למחסן המשמש לאחסון ואספקת הציוד.
ציטוטים
”"יום אחד, פגשו אותי הדייגים בטבריה והציעו לי לעבוד איתם בדייג."“