מאגר סיפורי מורשת

אני נולדתי בקיבוץ כפר בלום ובית היולדות היה בטבריה כשאימא שלי הרגישה שהיא צריכה ללדת היא הייתה צריכה לנסוע עד טבריה.

לינה משותפת

אני גדלתי בקיבוץ שבו לא ישנו עם ההורים קראו לזה לינה משותפת בקיבוץ. מאז שהייתי קטנה לא ישנו עם ההורים היינו ביחד כולם אם התעוררתי באמצע הלילה לא הייתי יכולה ללכת להורי. הייתה שומרת שתוודא שכולם ישנים ומכוסים כשגדלתי קצת הם שמו אינטרקום כדי שהשומרת תישמע עם מישהו בוכה או התעורר. היא הייתה בבית התינוקות ובאה לסיורים לפעמים. אני זוכרת שאימא שלי הייתה השומרת לילה וכשהיא באה לבית הילדים ואני התעוררתי אבל היא בדיוק יצאה אז לא יכולתי לצעוק לה, לא נפגשנו. עד היום אני זוכרת את זה זה מאוד הרגיז אותי והייתי עצובה מאוד.

בגן היו המון מיקרים שהתעוררתי בלילה ורצתי הביתה זה היה רחוק אבל לא יכולתי להישאר בבית השותף. עמוס אח שלי ממש פחד לישון בבית הילדים אז הוא ישן בבית אם סבא וסבתא. כשהייתי קטנה כל החדר היה הסלון והמיטה. הפינוק שלנו היה לישון עם ההורים פעם בשבועיים. יותר מאוחר עם האלה שגדלו כמוני בלינה המשותפת אנחנו יודעים שזה לא טוב שאימא והילד לא ביחד מנהג זה השתנה רק כשהייתי בת 18, אבל מצד שני היינו כל הילדים ביחד, היינו ביחד מהגן עד הצבא.

מארבע עד שמונה וחצי היינו עם ההורים ובשמונה היו לוקחים אותנו ללינה המשותפת. היה מנהג כזה שאחד ההורים היה יושב באמצע ומספר סיפור לכולם. בגן, ההורים היו נשארים איתנו עד שנרדמנו. אחרי שההורים הלכו השתוללנו עד שהשומרת הגיעה להגיד לנו ללכת. לישון בבוקר לפני שהמטלפת הגיעה הינו מתלבשים ואז כשהיא הגיעה קפצנו מהמיטה מוכנים ליום.

ילדות בקיבוץ

היו בכפר בלום פעם מתקנים וגן ירק וחווה חקלאית. למדנו לחלוב את העיזים ולטפל בשאר החיות. היה חמור והייתה לו עגלה העמסנו עליו את כל העשב. היה שם אזור ענק של חווה ופינות חי, אבל כבר הם לא שם היום.

בקיץ לא היו מזגנים אז שפכו מים על הרצפה בשביל לקרר אותנו, הייתה גם ממטרה על הגג כדי לקרר אותנו. אני זוכרת את התקופה הזאת ואני זוכרת כמה כיף היה עם כולם חוץ מזה שלא ישנתי עם ההורים שלי.

טקסי בני ובנות מצווה – 13 משימות

בר מצווה בקיבוץ הייתה שונה חילקו אותנו לקבוצות והייתה חגיגה משותפת כל 3 חודשים. היו מסדרים שולחנות ארוכים וכל הילדים שהיה להם בר מצווה חגגו באותו הזמן. כל ילד היה צריך לבחור 13 מצוות מתוך 30 אפשרות למשל, להיות שומרת לילה ולעבור בקיבוץ כל הלילה ומוודים שאין גנבים. עוד דוגמא היא נסיעה עצמאית העירה באוטובוס. נסעתי עם זיוה חברה שלי נסענו לחיפה לבד זיוה הרגישה מאוד רע והקיאה. נתנו לנו כל מיני דברים לעשות כמו ללכת לגן החיות לדבר עם המנהל בשביל החווה בכפר, בקיצור ללכת להמון מקומות. נסענו מכפר בלום לקריית שמונה ואז לחיפה.

עוד משימה  אותה אני זוכרת, למשל קראו לזה, יום רובינסון ומה שאנחנו עשינו: בבוקר העמסנו על החמור כל מיני דברים ומצרכים לבישול, העמסתי הכל על החמור, הגעתי למקום ושם הייתי צריכה לחפור בור למדורה ולחפור שולחן ולבשל מרק ואת הכל לעשות לבד לכל המשפחה ללא עזרה. הם באו לבקר, אבל הייתי בעיקר לבד. אנחנו קראנו לזה יום רובינסון אבל קראו לזה יום חלוץ בודד בשדה.

היה גם יום עבודה בקיבוץ קמנו ממש מוקדם בשביל לחלוב את הפרות ביום העבודה. היו גם מצוות עיוניות כמו מחקר בעיקר על התנ"ך. זה פרויקט שעובדים עליו חודשיים-שלושה. העבודה הנוספת שהכנו הייתה על ראשית ימי קיבוצינו.

 סבא וסבתא ביום חתונתם

סבא וסבתא עם סיום הלימודים

הזוית האישית

סבתא לאה ליפשיץ: נהנתי מאוד  אני מקווה שישאלו אותי עוד שאלות על תקופת ילדותי.

עודד: למדתי הרבה דברים, אני לא זוכר את הכל, אבל אני זוכר את השומרת לילה והחיות וזה מאוד מעניין אותי והיה לי כיף לשמוע את הדברים שהיא אמרה והדברים שלא ידעתי.

שאולי: זה היה סיפור מעניין שאשמח לדעת עליו עוד. התעניינתי לדעת על החיים בקיבוץ, טקס הבגרות של בני ובנות מצווה והמטלות שצריך לעשות, אני מתקשר לזה, כי אני בגיל הזה עכשיו.

אנו הנכדים, תעדנות סיפורם של סבא רענן וסבתא לאה. קישור לסיפורו של סבא רענן ליפשיץ: "משפחתו וילדותו של סבא רענן ליפשיץ"